בה"ד 4 – הבדלי גרסאות

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הוחלט להעביר את בסיסי ההדרכה לאזורי [[יהודה ושומרון]]. כך עבר בה"ד 4 למתקן ששימש לפני כן את [[הלגיון הערבי|צבא ירדן]]. בשלב זה יוחד הבה"ד בעיקר לטירונות לחיילים שלא יועדו לתפקידים קרביים ("טירונות כלל צה"לית" וטירונות כושר לקוי). בסוף שנות השביעים שימש בה"ד 4 כבסיס הטירונים הגדול בארץ. הוא אכלס והכשיר כ-2,000 טירונים במחזור, בנוסף לאנשי סגל ומפקדה ששירתו בבה"ד. בבה"ד עברו הכשרה כל החיילים שיועדו לעבור "טירונות כלל צה"לית" וכן התקיימו בבה"ד קורסים שונים, דוגמת: קורסי מכ"ם לכלל צה"ל ליחידותיו השונות, הכנה לקורס קצינים ועוד. כמובנוסף כןלטירונות הבהכלל צה"דלית ולקורסי מכ"ם, שימש גםהבה"ד כןגם את חילות האוויר והים כחלק מהכשרת פרחי טייס וצוערי חובלים, שעברו בבה"ד טירונות. בתקופה זו כונה הבה"ד על ידי חייליו ועל ידי יחידות אחרות בצה"ל בשם "בה"ד 4 הלוחמת" שם שדבק בו לאורך שנים. עם חלוף השנים הקורסים השונים פוזרו ביחידות צה"ל השונות.

בשנת 1978, הוחלט על ידי הרמטכ"ל דאז [[רפאל איתן]] להעניק לבה"ד 4 תג יחידה ייחודי לבה"ד שעד אז שימש את חיילי הבה"ד תג היחידה של המטה הכללי. בה"ד 4 היה מאחד הבסיסים הראשונים שקיבל תג יחידה שייחד אותו מיתר הבסיסים בצה"ל. באותה עת החל רפאל איתן בפרויקט "[[נערי רפול]]" והמחזורים התקיימו בבסיס עד העברתם לבסיס חוות השומר.