היצע כסף – הבדלי גרסאות

הוסר בית אחד ,  לפני 6 שנים
נקודה בסוף המשפט
מ (←‏שינוי היצע הכסף: קישורים פנימיים)
(נקודה בסוף המשפט)
בכלכלה, '''היצע הכסף''' הוא הסכום הכולל של הנכסים המוניטריים הזמינים בכלכלה מוגדרת ברגע נתון. קיימות מספר הגדרות שונות ל"כסף", אך הוא לרוב כולל מזומנים (אמצעי תשלום המונפקים על ידי השלטון של אותה מדינה או שטרות ומטבעות אחרים המקובלים על הציבור כדוגמת [[דולר ארצות הברית]]) ופיקדונות הניתנים לפתיחה מידית.
 
במרבית מדינות העולם בהיסטוריה, הוגדר מטבע אשר נקבע על ידי השלטון ככלי החוקי ליישוב חובות{{הערה|באנגלית מכונה מונח זה legal tender, וכל אמצעי תשלום בארצות הברית מכיל ציון לכך שהוא מהווה כלי כזה לפי חוק המדינה}}, אשר מונפק על ידי השלטון, וחקיקה מחייבת את אזרחי המדינה להשתמש בו לעסקיהם. בישראל מהווה השקל מטבע כזה. בעבר, אמצעי תשלום המאושרים על ידי השלטון הוגבלו למטבעות, ומאוחר יותר גם שטרות אשר הונפקו על ידי גוף אשר קיבל הסמכה להדפסת כספים מהשלטון. עם זאת, [[בנקאות ברזרבה חלקית]] מאפשרת לבנק להיות חייב סכום כסף רב משהופקד לתוכו. למשל, אם משה הפקיד 100 שקלים בבנק, הבנק שמר 10% מהם (10 שקלים) כרזרבה, והלווה 90 שקלים לדוד, היצע הכסף הכולל הוא 190 שקלים. (על אף שכמות הכסף הזו אינה קיימת כלל במערכת, ולו משה יבקש את כספו בטרם החזיר דוד את ההלוואה, הוא יגלה שהבנק אינו מסוגל לשלם לו).
 
בשל מורכבותם, קיים קושי באיסוף נתונים על היצע הכסף במדינה, ונתונים הרומזים עליו נאספים לרוב על ידי משרד האוצר או הבנק המרכזי של המדינה. קיימות תאוריות רבות המקשרות בין היצע הכסף ובין תופעות מוניטריות אחרות כדוגמת [[אינפלציה]], [[דיפלציה]], רמות המחירים של מוצרים נתונים במדינה וכו', אך אין הסכמה על השפעתם של אלה על אלה{{הערה|[http://www.newyorkfed.org/aboutthefed/fedpoint/fed49.html The Money Supply – Federal Reserve Bank of New York]. Newyorkfed.org}}
{{הערה|[[Milton Friedman]] (1987). “quantity theory of money”, ''[[The New Palgrave: A Dictionary of Economics]]'', v. 4, pp. 15–19}}{{הערה|שם="iwdef"|{{cite web |url=http://www.investorwords.com/3110/money_supply.html|title= money supply Definition|accessdate=2008-07-20}}}}, ובעוד שיש הטוענים שתופעות אלה נגרמות על ידי היחס בין היצע הכסף ובין כמות הסחורות והשירותים במדינה (והערך שיש לאנשים עבורם), טוענים אחרים כי תופעות מוניטריות אלה מקורן באופי חלוקת הכסף בין חברי המדינה.{{הערה|Lance Taylor: Reconstructing Macroeconomics, 2004}}.
 
== מדדים להיצע הכסף במערכת הרזרבה הפדרלית בארצות הברית ==
* '''MB''': הבסיס המונטרי (Monetary Base), המציין את כלל המטבעות במחזור. מרכיב זה נובעים כל רכיבי היצע הכסף האחרים בכלכלה.
* '''M1''': רזרבות בנקאיות לא כלולות ב-M1.
* '''M2''': מציין את M1, והן אמצעים הדומים ל-M1{{הערה|{{cite web |url=http://www.investopedia.com/terms/m/m2.asp|title= M2|accessdate=2008-07-20 |publisher= Investopedia}}}}. M2 מהווה כלי מרכזי לצפיית אינפלציה.{{הערה|{{cite web |url=http://www.investorwords.com/2909/M2.html|title= M2 Definition|accessdate=2008-07-20 |publisher= InvestorWords.com}}}}
* '''M3''': אמצעי אשר אינו מפורסם על ידי הפדרל רזרבה מאז 2006. מציין את M2 ופיקדונות גדולים ואריכי טווח. עם זאת, קיימים גופים פרטיים אשר מנסים להעריך רכיב זה באופן עצמאי.
* '''MZM''': Money with zero maturity. סך הכסף הנזיל במדינה. מדידת קצב החלפת הידיים של ה-MZM שימשה כאמצעי לחיזוי אינפלציה.
{{השלמה|נושא=מדעי החברה|נושא2=מדע וטכנולוגיה}}
 
המקור לקיומם של סוגי כסף רבים הוא בשיטת הבנקאות ברזרבה חלקית. כאשר בנק מלווה כסף שאין ברשותו, הוא מייצר דה פקטו כסף חדש לשוק. (כסף זה על סוגיו השונים הוא המרכיב את כל הרכיבים אשר מעבר ל-M0). במערכת זו קיימים שני סוגי כסף - כסף אשר יוצר על ידי הבנק המרכזי (מטבעות, שטרות, ושטרות חוב שהונפקו על ידי הבנק המרכזי), וכסף בנקאי (התחייבויות של בנקים כלפי לקוחותיהם).
 
בשיטת הרזרבה החלקית הבנק חייב לשמור על יחס קבוע בין ההפקדות לתוכו ובין הכסף שהוא מלווה ללקוחותיו. יחס זה מגביל את יכולתו לייצר כסף ביחס לכמות הכסף הכוללת במדינה. זאת אף אם הבנק מלווה את הכסף לבנק אחר, אשר משתמש בו לבצע הלוואות נוספות. (היות [[טור ההנדסי|והטור ההנדסי]] מתכנס, כיוון שיחס הרזרבה תמיד חיובי).
 
==דוגמה==
* לורה כותבת צ'ק חדש, במספר 7772, על סך 100$ לחברתה אליס, והאחרונה מפקידה אותו לתוך חשבון העובר ושב שלה. בסיס הכסף נותר ללא שינוי (עדיין כולל 900$ אשר מתחלקים בין 100$ בידי אליס, ו-800$ בידי לורה. (MB = $900, M0 = 0, M1 = $1710, M2 = $1710)
* הבנק מלווה למנדי 810$, והיא מפקידה אותם בבנק שלה, אשר שומר 81$ מהם כרזרבה, ויכול להלוות 729$ ללקוחות נוספים. הבטחת תשלום חדשה זו מגדילה את כמות הכסף M1 על ידי 729$. (MB = $900, M0 = 0, M1 = $2439, M2 = $2439)
* הבנק של מנדי מלווה ללקוח נוסף, השייך לבנק שלישי, את 729$. כמקודם, הבנק יכול להלוות 90% מסכום זה ללקוחות נוספים, ושומר לעצמו רק 10% ממנו. ניתן לראות כי לאחר שתהליך זה חוזר על עצמו מספר גדול דיו של פעמים, יגדל היצע הכסף הכולל ל-9000$. (מתקבל [[טור הנדסי]], כיוון שכל בנק בשרשרת יכול להלוות 9/10 מהסכום שהופקד לתוכו).
 
'''M2'''
 
'''מסחר במטבע חוץ'''
* לורה כותבת צ'ק מספר 7776 על סך $200, מוסרת אותו לסוחר מט"ח, ומבקשת להמיר את הדולרים הללו לשקלים, לפי יחס המרה של 1USD=2NIS. הסוחר לוקח ממנה 200$, ונותן לה 100 שקלים בתמורה. מאחר שהדולרים לא נעלמו מהעולם אלא רק עברו ידיים, פעולה זו לא שינתה את רכיבי היצע הכסף. (אם כי ייתכן שחלק מהיצע זה עשה את דרכו לישראל).
 
== שינוי היצע הכסף ==
לכל מדינה מודרנית קיים מטבע ייחודי, אשר לשלטון מונופול על הנפקתו. (לרוב באמצעות [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של המדינה) על כן, עשוי השלטון לנסות להשפיע על כלכלת המדינה באמצעות שליטה על היצע הכסף. (בין אם הגדלתו, ובין אם הקטנתו).
 
פעולה של הגדלת היצע הכסף מכונה [[הרחבה כמותית]]{{הערה|שם=הרחבה בדה מרקר|דפנה מאור, [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.2119536 הצפת ערך // הרחבה כמותית - Quantitative Easing], [[דה מרקר]], 15 בספטמבר 2013}}, ונעשית במספר אופנים, אשר שני העיקריים שלהם הוא קניית [[איגרת חוב|איגרות חוב]] על ידי המדינה. (אשר מזרימה את התשלום עליהן חזרה למשק, ומעלה את ערך איגרות החוב שטרם נקנו), והדפסת כסף. (ייצור כסף יש מאין בחשבונות המדינה). בדומה, יכולה המדינה למכור איגרות חוב נוספות לציבור על מנת להוציא כסף מהמחזור, ולהקטין את היצע הכסף במדינה. כאשר מדינה בעלת חוב הנקוב במטבע שלה, ואינו צמוד למדדים אובייקטיביים חיצוניים, הרחבה כמותית תעזור לה להקטין את היקף החוב שלה על חשבון אזרחיה. (אשר הכסף בכיסם יפחת בערכו). הרחבה כמותית בולטת מבוצעת מאז שנת 2008 על ידי [[ארצות הברית]], וכוללת קניית התחייבויות חזרה של הממשלה האמריקאית בהיקפים של מעל ל-2 טריליון דולרים, אשר בעקבותיה פעל הבנק האירופאי באותו האופן, ובחר לבצע הרחבה כמותית באותו היקף גם כן{{הערה|שם=הרחבה בדה מרקר}}.
 
מאחר שהביקוש לכסף של אותה המדינה נותר ללא שינוי, הגדלת היצע הכסף תקטין את ערכו מול מטבעות אחרים ומול נכסים, ותייצר [[אינפלציה]]. מצד שני, הקטנת היצע הכסף במדינה תגדיל את ערכו, ותייצר [[דפלציה]]. השפעות תופעות אלה על המשק מורכבות, וקיימות תאוריות מרובות על ההשפעות שלהן, לחיוב ולשלילה.