גופרית – הבדלי גרסאות

עד שנת [[1936]] הגיעה התפוקה ל-5767 טונה. בשנת [[1938]] ירדה התפוקה ל-1225 טונה. עומק המכרות הגיע ל -20 מטר וריכוז הגופרית הגיע ל-98%. הגופרית נשלחה לשווקי [[מצרים]], [[תורקיה]], [[יוון]] ו-[[הודו]]. מקצתה נמכרה גם בארץ-ישראל וב[[סוריה]]. המחירים היו 20-40 לירה ארץ ישראלית לטונה. בימי [[מלחמת העולם השניה]] חלה ירידה בתפוקה עד כדי השבתת המכרות. עם הגופרית במכרות נמצאה גם כמות קטנה של [[אלום]]. {{הערה| [[יוסף ברסקי]], [[הידעת את הארץ]] - ארץ הנגב, הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]],[[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל]], מהדורה רביעית, תשט"ז, 1956, כרך ב',פרק ב' : "ארץ הנגב וסיכוייה", פרק משנה כ"ג : "אוצרות הטבע, מפרץ אילת ועתידו של הנגב", עמוד 188}}.