היסטוריה של אפגניסטן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
עוז גבריאל (שיחה | תרומות) מ ←הטליבאן והחזית המאוחדת: תקלדות |
||
שורה 171:
ה[[טליבאן]] החל להפגיז את [[קאבול]] בתחילת שנת 1995 אך במהלך הלחימה הובס על ידי כוחות הממשלה האסלאמית של [[אחמד שאה מסעוד]].{{הערה|שם=אמנסטי|[http://www.amnesty.org/en/library/asset/ASA11/015/1995/en/6d874caa-eb2a-11dd-92ac-295bdf97101f/asa110151995en.html Amnesty International's report on Afghanistan], 16 November 1995.}} לדברי דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל מאותה שנה, מתקפות הטליבאן היו הפעם הראשונה מזה כמה חודשים שתושבי [[קאבול]] נמצאו תחת מתקפות ארטילריות.{{הערה|שם=אמנסטי}}
הטליבאן הכין את עצמו למתקפה נוספת על [[קאבול]] בעזרת סיוע צבאי מ[[פקיסטן]] וסיוע כספי מצד [[ערב הסעודית]]. ער להכנות המשמעותיות שהטליבאן עורך, אחמד שאה מסעוד החליט ב-26 בספטמבר 1996 לנסוג עם כוחותיו מהעיר.{{הערה|1=Coll, ''Ghost Wars'' (New York: Penguin, 2005), 14.}} יום למחרת כוחות הטליבאן השתלטו על [[קאבול]] והכריזו על הפיכת אפגניסטן לאמירות אסלאמית. הם כפו את פרשנותם המשפטית והפוליטית לאסלאם על כלל תושבי האזורים שעליהם הם שלטו, ובין השאר הוציאו צווים שלנשים אסור לעבוד מחוץ לביתם, ללמוד בבית הספר, או לצאת מבית ללא גבר קרוב משפחה שמלווה אותן.{{הערה|שם=רופאים לזכויות אדם|[http://physiciansforhumanrights.org/library/documents/reports/talibans-war-on-women.pdf The Taliban's War on Women. A Health and Human Rights Crisis in Afghanistan] Physicians for Human Rights, 1998.}} לפי הצהרה של הארגון רופאים לזכויות אדם מהתקופה, הטליבאן הוא המשטר היחידי בעולם שהכניס בצורה כה שיטתית ואלימה מחצית מהאוכלוסייה (נשים) למה שהוא למעשה מעצר בית, תוך איום בעונשים פיזיים למפירים את הצווים.{{הערה|שם=רופאים לזכויות אדם}}
לאחר ש[[אחמד שאה מסעוד]] וכחותיו הפסידו את עיר הבירה [[קאבול]] והטליבאן צבר דומיננטיות רבה, מסעוד ומנהיג המיליציה היריבה [[עבדול ראשיד דוסטום]] החליטו לאחד כוחות כנגד הטליבאן והכריזו על הקמת "החזית המאוחדת" (הידועה גם בשמה "הברית הצפונית"). הטליבאן באותה עת תכנן מבצע התקפי נוסף כדי לכבוש את שארית השטחים שנותרו בשליטת מסעוד ודוסטום.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=EvYglyjbHkI ראו בסרטון המצורף]}} החזית המאוחדת הורכבה בעיקר מהכוחות ה[[טג'יקים]] של מסעוד והכוחות ה[[אוזבקים]] של דוסטום אך גם מפלגים [[הזארים]] וכוחות [[פשטונים]] שונים שהונהגו על ידי שלל מנהיגים ומפקדים אפגנים אחרים. בין סוף 1996 ל-2001 "החזית המאוחדת" שלטה על כ-30 אחוז מאוכלוסיית אפגניסטן, בעוד שה[[טליבאן]] שלט על רובה.
שורה 181:
הלחימה הצבאית בין הטליבאן ל[[עבדול ראשיד דוסטום]] באה לסיומה עם כיבוש מזאר א-שאריף ב-1998 על ידי הטליבאן. כוחותיו של דוסטום הובסו ואחמד שאה מסעוד נותר האופוזיציה הצבאית היחידה לטליבאן. קודם לנפילתו של דוסטום כוחותיו נלחמו בטליבאן תוך כדי עבירה על הדין הבינלאומי גם על ידיהם. כך למשל, לפי הארגון [[משמר זכויות האדם]] בשנת 1997, בקרב קודם על העיר מזאר א-שאריף, היו אלה כוחותיו של דוסטום שהוציאו להורג חיילי טליבאן באופן סיטונאי.{{הערה|שם=משמר זכויות האדם1|[http://www.hrw.org/backgrounder/asia/afghan-bck1005.htm#uf Afghanistan - Human Rights Watch Backgrounder], October 2001.}}
[[אחמד שאה מסעוד]] ייסד בשטחים שהיו בשליטתו מאז 1996 מוסדות דמוקרטיים, וחתם על האמנה לזכויות האישה.{{הערה|Marcela Grad, ''Massoud: An Intimate Portrait of the Legendary Afghan Leader'', Webster University Press, 2009, p. 310.}} הארגון "משמר זכויות האדם" לא ציין בדו"ח שלו אף עבירת זכויות אדם על ידי כוחותיו של מסעוד בשטחים שבשליטתו.{{הערה|שם=משמר זכויות האדם1}} כתוצאה מכך, ברחו אזרחים רבים מאזורים אחרים באפגניסטן לאזורים שבשליטתו של מסעוד.{{הערה|שם=נשיונל גאוגרפיק|1=[http://www.youtube.com/watch?v=xpQI6HKV-ZY&feature=related Inside the Taliban], National Geographic, 2007}} נשיונל גאוגרפיק ציינו בסרטם הדוקומנטרי "בתוך הטליבאן": {{ציטוטון|הדבר היחידי שעמד בדרכם של טבחים עתידיים של הטליבאן באזרחים היה אחמד שאה מסעוד.}}{{הערה|שם=נשיונל גאוגרפיק}} הטליבאן באופן חוזר ונשנה הציע למסעוד תפקידים בכירים בתמורה לכך שיפסיק את התנגדותו להם, אך מסעוד דחה את ההצעות. הוא הסביר בראיון אחד:
: "הטליבאן אומרים: "בוא תקבל את תפקיד ראש הממשלה ותהיה איתנו", והם ישמרו את התפקיד הגבוה ביותר במדינה, הנשיאות. אבל באיזה מחיר?! ההבדל ביננו נוגע בעיקר לדרך החשיבה שלנו על העקרונות הבסיסים של חברה ומדינה. אנחנו לא יכולים לקבל את תנאיהם לפשרה, אחרת נאלץ לוותר על העקרונות של דמוקרטיה מודרנית. אנחנו מתנגדים באופן בסיסי למערכת שנקראת "האמירות של אפגניסטן".{{הערה|שם=ראיון|1=[http://www.orient.uw.edu.pl/balcerowicz/texts/Ahmad_Shah_Masood_en.htm The Last Interview with Ahmad Shah Massoud], Piotr Balcerowicz, 2001.}}
מסעוד רצה לשכנע את ה[[טליבאן]] להצטרף לתהליך פוליטי שיוביל לבחירות דמוקרטיות בעתיד הנצפה לעין.{{הערה|שם=ראיון}} כמו כן מסעוד הצהיר:
: "הטליבאן הם לא כוח שצריך להתייחס אליו כבלתי ניתן לניצחון. הם מרוחקים מהאנשים היום. הם חלשים מבעבר. ישנה רק את התמיכה שהם מקבלים מפקיסטן, אוסמה בין לאדן, וארגונים קיצוניים אחרים שמחזיקה את הטליבאן בחיים. עם הפסקת הסיוע הזה, יהיה קשה מאוד עבורם לשרוד".{{הערה|שם=|[http://www.sptimes.com/2002/09/09/911/The_man_who_would_hav.shtml The man who would have led Afghanistan] St. Petersburg Times, Sep. 9, 2002.}} בתחילת שנת 2001 אימץ מסעוד אסטרטגיה חדשה של לחץ צבאי מקומי על הטליבאן לצד בקשות חוזרות
בתחילת שנת 2001 נאם אחמד שאה מסעוד בפני הפרלמנט האירופי בבריסל, וביקש מהקהילה הבינלאומית לספק סיוע הומניטרי לעם האפגני.{{הערה|שם=נאום|1=[http://www.youtube.com/watch?v=t78N6Q5VD60 Massoud in the European Parliament], YouTube, 2001.}} הוא הצהיר שהטליבאן ואל-קאעידה מציגים "השקפה מאוד שגויה על האסלאם" ושללא תמיכת פקיסטן, הטליבאן לא יצליח להמשיך בקמפיין הצבאי שלו יותר משנה אחת.{{הערה|שם=נאום}} לפי דיווחים שונים, במהלך ביקורו זה באירופה, שקדם לפיגועי 11 בספטמבר, הוא גם הזהיר שהמודיעין שלו אסף מידע שמתוכננת התקפה רחבת היקף על אדמת ארצות הברית.{{הערה|[http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB97/tal32.pdf Defense Intelligence Agency (2001)]}}
| |||