אריאניות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה |
הרחבה, ניסוח, עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=זרם בנצרות|אחר=אריניות - אלות במיתולוגיה היוונית|ראו=[[אריניה]]}}
{{התאולוגיה הנוצרית}}
'''האריאניות''' היא זרם ב[[נצרות]], שנקרא על שם מייסדו, [[אריוס]] מ[[אלכסנדריה]] (בערך 256 - 336; Ἄρειος).<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=סופיה מנשה|שם=הכנסייה הקתולית בימי הביניים: אידיאולוגיה ופוליטיקה|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2005|עמ=97-94|כרך=א}}</ref> האריאנים האמינו ש[[ישוע]] המשיח נוצר על ידי [[האל האב]], ועל כן הוא פחות ממנו. בכך הם חלקו על הפרשנות המקובלת ל[[שילוש הקדוש]], בה האב, הבן ו[[רוח_הקודש]] הם שווים, ועל כן סומנו על ידי [[הכנסייה הנוצרית]] כ[[מינות]]. המונח "אריאני" נטבע ככינוי גנאי על ידי [[אתנסיוס]] [[בישוף]] אלכסנדריה שהתנגד לתורת אריוס והשתמש בכינוי כדי לבדל את החולקים על הדוקטרינה שלו, גם אם לא היו מזוהים לחלוטין עם תורתו של אריוס.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Maurice Wiles|שם=Archetypal Heresy: Arianism through the Centuries|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Oxford University|שנת הוצאה=1996|עמ=6}}</ref>
== תיאולוגיה ==
כבר במאות הראשונות לספירה, בזמן בו גובשה הדוקטרינה הנוצרית, זיהו המאמינים מתח בין ה[[מונותאיזם]] הנוצרי, לבין האמונה בשילוש ופולחן ישוע. המתח הזה לא זכה לתשובה רשמית אחת, אלא נענה על ידי מספר גישות מקומיות, האריאניות היא אחת מהן. על פי אריוס, ישוע המשיח נברא על ידי האל האב. אלוהותו נובעת מהאלוהות שהאציל עליו האל האב, הבורא שאינו נברא, ועל כן הוא נחות ממנו. ישוע לא היה קיים מעולם ואיננו ישות אלוהית מלאה, ואף על פי כן הוא נחשב כ"אדון" וזוכה להערצה ופולחן. הדוקטרינה התבססה על פסוקים מ[[כתבי_הקודש]], ביניהם: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי-אָרֶץ" ([[משלי]] 22:8), "כִּי הָאֱלֹהִים שָׂם אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר צְלַבְתֶּם לְאָדוֹן וּלְמָשִׁיחַ" ([[מעשי השליחים]] 36:2). <ref>{{צ-ספר|מחבר=Maurice Wiles|שם=Archetypal Heresy: Arianism through the Centuries|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Oxford University|שנת הוצאה=1996|עמ=6}}</ref>רבים בכנסייה התנגדו לזרם האריאני הן בגלל היותו מערער על מעמדו של ישוע הנמצא במרכז הדוקטרינה הנוצרית, והן בגלל שהוא פותח פתח לפולותאיזם, שהרי הוא מעודד פולחן לשתי ישויות אלוהיות שונות. הזרם המרכזי בכנסייה ראה באל האב את המוליד של ישוע, אך לא יחס לו קדימות בזמן, שכן זוהי מערכת חוץ זמנית שנועדה לבטא את היחסים ביניהם.<ref name=":0" />
== היסטוריה ==
=== עד ועידת ניקיאה ===
הפולמוס בדבר מהות השילוש הקדוש קדם לאריאניות. הוא לבש את צורת הוויכוח האריאני בשנת 318, כאשר אריוס, [[כומר]] משכיל ממוצא לובי, החל להפיץ את תורתו ברבים, לפיה ישוע בן האלוהים אינו נצחי אלא נברא על ידי האל האב, ולכן אינו בעל טבע אלוהי זהה לאל האב, אלא פחות ממנו. בשנת 320, ועידת אלכסנדריה, בראשות [[אלכסנדר]] בישוף אלכסנדריה, הכריזה על האמונה שלו כמנוגדת לטוהר האמונה, אך הוא סירב לחזור בו, ועל כן נודה. אריוס הצליח לשכנע בצדקת דרכו את [[אוסביוס]], בישוף [[ניקומדיה]], שהיה מקורב למשפחת הקיסר, ונתן לו מחסה ואפשרות להפיץ את רעיונותיו. המחלוקת בין המחנות הניצים הפכה לאלימה, ואף יצאה מגבולות מצריים כשבישופים נוספים הפכו למעורבים בה, בינהם [[אוסיביוס]] מ[[קיסריה]]. ה[[קיסר]] [[קונסטנטינוס]] חשש לאחדות ה[[אימפריה]], ושלח את [[הוסיוס]] בישוף [[קורדובה]], כדי שילמד את המצב ויברור בין המחנות. כדי ליצור האחדה בקרב הנהגת הכנסייה והמאמינים, כינס הקיסר את [[ועידת ניקיאה]], [[הועידה האקומנית]] הראשונה.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=ואלה ז'ראר|שם=הנצרות הקדומה: היסטוריה וספרות בתקופת כינונה (800-100)|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2005|עמ=90-91}}</ref>
=== ועידת ניקיאה ===
בועידת ניקיאה (325) התכנסו כשלוש מאות בישופים, בחסות וביוזמת הקיסר, כדי ללבן את הסוגיות שיצרו פילוג בין חברי הכנסייה. שני בישופים בלבד צודדו באריוס.<ref name=":0" /> הועידה פסקה כי טבעו של ישוע זהה לטבעו של האל האב, עקרון המכונה מאז "homoousios". הועידה פסלה את תורתו של איריוס והגדירה את האיראניות כמינות. בנוסף הועידה גינתה את הזרם המונרכי, תיקנה את מועד חג הפסחא ועסקה בסמכויות השיפוט של הבישופים. הועידה ניסחה את ה[[אני מאמין (תפילה נוצרית)]], המכונה גם הסימבול של ניקיאה, המתמצת את האמונה הנכונה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=פאו פיגרס|שם=הרוח והכלה: מבוא לתולדות הנצרות הקדומה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מאגנס|שנת הוצאה=2013|עמ=90}}</ref> ניתן לזהות בו את ההתנגדות לזרם האריאני:<blockquote>"אני מאמין באלוהים האחד האב [...] ובאדון ישו המשיח האחד, בן האלוהים, נולד מן האב [...] אלוהים מאלוהים, אור מאור, אלוהים אמת מאלוהים אמת, נולד ולא נוצר, מן המהות של האב [...] ואת אלה האומרים כי בן האלוהים היה זמן כאשר עדיין לא היה, ובטרם נולד לא היה, או נוצר יש מאין או ממהות אחרת, או שנברא [...] את אלה מנדה האמונה הקתולית והאפוסטולית."<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=עליזה ג'ינואו|שם=מתפללים, לומים ועמלים באירופה הלטינית במאות ה-יב: לקט מקורות לתולדות הכנסייה, ההגות, המשטר והחברה באירופה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=הדר|שנת הוצאה=1982|עמ=458|כרך=ב}}</ref></blockquote>מסקנות הועידה קיבלו את אישורו ותוקפו של הקיסר. אריוס ושני הבישופים שתמכו בו הוגלו.<ref name=":0" />
=== מועידת ניקיאה לועידת קונסטנטינופול ===
הגלות וההתנגדות הנחרצת שספג אריוס בועידת ניקאה צמצמו את ההשפעה שלו, אך לא עצרו את הפצת הרעיונות האריאניים. אובידיוס בישוף נקומדיה חתר תחת מסקנות ועידת ניקאה, באמצעות פרשנות מוטה של המושגים בהם השתמשו בועידה, דוגמת "מהות" (ousia) ו"ישות" (hypostasis). הוא הצליח להביא למינוי של בישופים אריאנים בעמדות מפתח, ולנצל את המתחים הפוליטיים לטובת קידום הדוקטרינה. הקיסרים [[קונסטנטיוס_השני]] ו[[וואלנס]] היו קרובים לעמדות האריאניות וחיזקו את מעמדן בכנסיה. התחזקות המחנה האריאני הובילה להתנגדות המחנה השמרני.<ref name=":1" />
את המאבק באריאנים הוביל הבישוף [[אתנסיוס]] מאלכסנדריה. ביוזמתו התכנסה בשנת 381 [[הועידה האקומנית השנייה]] ב[[קונסטנטינופוליס]], במטרה לאשרר את המסקנות של ועידת ניקאה וכך להוציא סופית את המחנה האריאני מגבולות הכנסיה. בועידת קונסטנטינופול דנו בדוקטרינת השילוש הקדוש והיא עוצבה סופית לרוחו של אתנסיוס. הקרדו עובד מחדש במטרה לצמצם את האפשרות לייחס לו פרשנות "כופרת". הועידה כונסה בחסות הקיסר [[תיאודוסיוס הראשון]]. בדומה לקונסטנטינוס, גם הוא היה מעוניין באחידות בכנסיה, ודאג להבהיר זאת לבישופים. רוב הבישופים סרו למרותו וחתמו על מסקנות הועידה, שהפכו לחוק קיסרי. על אף שהאורתודוכסיה שהציג אתנסיוס ביטאה קונצנזוס בקרב הבישופים, היא נקבעה בכפיה מסוימת.<ref name=":1" /> אתנסיוס אכף את מסקנות הוועידה בתקיפות ובקפדנות, ובכך חיסל כמעט לגמרי את האריאניות, שמאז נפוצה בעיקר בקרב ה[[שבטים]] ה[[גרמאנים]].<ref name=":0" />
=== האריאניות בקרב השבטים הגרמאנים ===
השבטים הגרמאנים האמינו ב[[פתנאון]] [[פגאני]] משלהם, אליו נוספו [[אלים]] ייחודיים לכל שבט. התנצרותם הייתה תהליך מדורג. בתחילה יחידים התנצרו, בעיקר [[חיילים]] תחת השפעת הקיסר, ובשלבים מאוחרים יותר שבטים שלמים, בעיקר בהשפעת מיסיון יזום. [[אוליפס]], בישוף אריאני יליד [[קפדוקיה]], אחראי על נתח משמעותי במיסיון השבטים הגרמאנים. הוא זכה לתמיכת הקיסר האריאני ואלנס, ובשנת 377 החל בהפצת האמונה בקרב [[השבטים_הגותיים]] שישבו בתוך גבולות האימפריה. הוא התקין את [[הכתב הגותי]] ותרגם את כתבי הקודש לגותית, תרגום המושפע מהתפיסות האריאניות, כדי לקרב את השבטים אל הנצרות. בתמיכת הקיסר הוא פעל גם בקרב השבטים הגותיים שישבו מחוץ לגבולות האימפריה, ומאמציו נשאו פירות. מרבית השבטים הגותיים, [[הוונדאלים]] ו[[הלומברדים]] התנצרו והיו נאמנים לזרם האריאני, גם אם המשיכו לקיים מנהגים פאגניים מסוימים. את המסיון תיאר [[איזדיורוס]], בישוף [[סביליה]]:<blockquote>"ולאנס, אשר תעה מהאמת של האמונה הקתולית והחזיק בשחיתות המידות של המינות האריאנית, שלח אליהם כוהנים מינים ובשכנוע מרושע סיפח את הגותים אל הדוקטרינה הסוטה שלו והעביר, בזרע הרסני, [את] הרעל המזיק אל עם כה מפואר ועל ידי כך שימר וקיים לזמן רב את הסטייה אשר עם פתי ספג[...]"<ref name=":2" /></blockquote>השבטים הגרמאנים העדיפו את האמונה האריאנית על פני זו השמרנית כי היא בידלה אותם מהאוכולוסיה הכללית, וכך אפשרה להם לשמור על המבנה החברתי הישן לו הורגלו. התפוררות האימפריה הרומית, שהיתה מזוהה עם הדוקטרינה השמרנית, גם היא עודדה אותם לדבוק בזרם האריאני. במאה הרביעית והחמישית היו תנודות בין הזרמים. חצרות מלוכה גרמאניות שהיו נאמנות לזרם האריאני המירו את נאמנותן והזדהו עם הזרם השמרני, בעיקר בעקבות שיקולים פולטיים ואידיאולוגיים, ולהפך.<ref>{{צ-ספר|מחבר=סופיה מנשה|שם=הכנסייה הקתולית בימי הביניים: אידיאולוגיה ופוליטיקה|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2005|עמ=133-126|כרך=ב}}</ref>
כיבושיו של הקיסר [[יוסטיניאנוס]] באמצע המאה השישית, צמצמו את השפעתם של האריאנים. המעוז המשמעותי האחרון של האריאניות היה ב[[ממלכה הוויזיגותית]] ב[[חצי האי האיברי]], אולם בשנת 589 עברה החצר הוויזיגותית ל[[קתוליות]] ובעקבותיה שאר העם. לא נותרו עוד קבוצות משמעותיות של אריאנים, והזרם דעך לחלוטין ב[[אירופה]], ולאחר מכן גם ב[[צפון אפריקה]].<ref name=":0" />
==קישורים חיצוניים==
שורה 21 ⟵ 31:
[[קטגוריה:נצרות: זרמים שסומנו כמינות|אריאנית, המינות ה]]
[[קטגוריה:כריסטולוגיה]]
__חייב_תוכן_עניינים__
| |||