רבי חייא בר אבא – הבדלי גרסאות

בצעירותו הספיק להכיר את [[רבי חנינא]] ורבי [[יהושע בן לוי]], שניים מראשוני האמוראים שחיו בתפר שבין [[תקופת התנאים]] ל[[תקופת האמוראים]]. רבו המובהק, ככל הנראה, היה הכותב הבולט של [[התלמוד הירושלמי]] - [[רבי יוחנן]],{{הערה|רוב אמרותיו של רבי חייא הן בשם רבי יוחנן; הצירוף "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן" - אמר רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן - מוזכר מאות פעמים בתלמוד.}} ולאחר מותו של רבי יוחנן למד אצל [[רבי אלעזר בן פדת]].{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת חגיגה]], א', ז'.}} חבריו לבית המדרש היו [[רבי אמי]], [[רבי אסי]] ו[[רבי אבהו]]. רבי חייא מוזכר בתלמוד כמי שהיה חוזר על כל משנתו מידימדי חודש לפני רבו, ודייק מאד בשמועותיו.{{הערה|[[מסכת ברכות]], דף ל"ח, ב'.}} עיקר התמחותו הייתה ב[[הלכה]] ופחות ב[[אגדה (יהדות)|אגדה]]{{הערה|על פי מה שמסופר בתלמוד כי כאשר רבי חנינא בר עגיל היה פונה לשאול את רבי חייא שאלה באגדה, הוא היה מפנה אותו לרבי תנחום בר חנילאי.}}, אם כי עשרות מאמרותיו באגדה מוזכרות בתלמוד (בשם רבו רבי יוחנן).