היסטריה נשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
ניתן למצוא את שורשי ההיסטוריה של ההיסטריה עוד בימי קדם, והיא תוארה על ידי חכמי [[יוון]], הפילוסוף [[אפלטון]] והרופא [[היפוקרטס]] (שאף [[תחדיש|טבע את המונח]]) ואף קודם לכן תועדה ב[[פפירוס]]ים [[מצרים העתיקה|מצריים]]. ב[[דיאלוג]] מאת [[אפלטון]] קיים תיאור של ה[[רחם]] הנודד בגופה של אישה וחונק אותה כאשר הוא מגיע אל ה[[בית החזה|חזה]] וגורם שם למחלה. תאוריה זו היא מקור השם "היסטריה", הנגזר מהמילה ה[[יוונית]] לרחם, היסטרה (hystera).
 
[[קלאודיוס גלנוס]], מן הבולטים ב[[רופא]]ים ב[[המאה ה-2|מאה השנייה]], כתב כי היסטריה היא מחלה הנגרמת ממחסור בפעילות מינית בנשים שלהן תשוקה מינית רבה: היסטריה מתרחשת בשכיחות גבוהה אצל [[בתולה|בתולות]], [[נזיר]]ות, אלמנות ורק לעתים אצל נשים נשואות. המרפא להיסטריה ב[[ימי הביניים]] לנשים נשואות היה בקיום [[יחסי מין]], ולנשים שאינן נשואות המרפא נמצא ב[[נישואים]], או כמפלט אחרון, [[עיסוי]] על ידי נשים [[מיילדת|מיילדות]]. [[היפוקרטס]] סבר כי המרפא להיסטריה היא ע"י קיום יחסי מין עם כמה שיותר גברים.
 
==התקופה הוויקטוריאנית==