אוסקר שינדלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏במחנה פלאשוב: איני בלשן. נדמה לי שאין יכל: יכל גם -> היה יכול.
שורה 36:
במרץ [[1943]] חיסלו הנאצים את גטו קרקוב - יהודים רבים נשלחו להשמדה ואילו אלה שהוכרו ככשירים לעבודה רוכזו במחנה [[פלאשוב]]. שינדלר התיידד עם [[אמון גת]], המפקד הסדיסטי של המחנה, ובכך התאפשר לו לשכן את עובדיו במעין תת-מחנה בתוך פלאשוב, ברחוב ליפובה.
 
מכיוון שראה ב[[יהודים]] כוח עבודה זול, העסיק אותם. מאוחר יותר, עם התבהרות כוונות הגרמנים לחסל את היהודים במה שכונה "[[הפתרון הסופי]]", החליט שינדלר לנסות ולהציל את עובדיו, החלטה גורלית שסיכנה את מעמדו ורכושו. בעזרת קשריו וכספו הצליח להערים על הנאצים ולהשתיק אותם. הדרך היעילה ביותר להציל את עובדיו הייתה בהכרת שלטון הכיבוש הנאצי במפעלו כמפעל חימוש (Rüstungsbetrieb). הוא הצליח בכך בשנת 1943 בזכות העובדה שהמפעל החל בייצור תרמילי [[פגז]]ים. בזכות ההכרה יכלהיה גםיכול לקבל עובדים יהודים נוספים מן האס אס.
 
יהודי בשם סדלצ'אק, שליח "[[ועדת העזרה וההצלה בבודפשט]]", הגיע בקיץ 1943 ושכנע את שינדלר למסור עדות בנושא ההשמדה בפני ועדת ההצלה. באוקטובר 1943, תוך סיכון עצמי, הגיע שינדלר לבודפשט והעיד בפני [[ישראל קסטנר]] ושמואל שפרינגרמן אודות ההשמדה באושוויץ{{הערה|1=האירוע תועד במכתבו של שפרינגרמן ללשכת הקשר בקושטא, מתאריך 15.10.1943, אודות "שיחה עם תעשיין גרמני בשם שינדלר מקראקוב"}}.