ויקיפדיה

קונסטנטינוס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
הגהה, עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי="קונסטנטינוס הגדול", קיסר הקיסרות הרומית המערבית}}
{{מפנה|קונסטנטינוס הראשון|מלך יוון בתחילת המאה ה-20|קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון}}
{{אין לבלבל עם|קונסטנטיוס כלורוס}}
[[קובץ:Constantine Chiaramonti Inv1749.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הקיסר קונסטנטינוס]]
'''גאיוס פלביוס ואלריוס אאורליוס קונסטנטינוס''' (ב[[לטינית]]: '''Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus''') המוכר גם כ'''קונסטנטינוס הראשון''' או כ'''קונסטנטינוס הגדול''' ([[27 בפברואר]] [[272]] - [[22 במאי]] [[337]]) היה [[קיסר (תואר)|קיסר]] [[הקיסרות הרומית המערבית]] משנת [[312]] עד [[324]], וקיסר [[האימפריה הרומית]] כולה משנת [[324]] עד מותו בשנת [[337]].
 
קונסטנטינוס נודע בעיקר בשל פעילותו לקידום מעמדה של ה[[נצרות]] באימפריה הרומית, שהובילה לקבלתה כדת הרשמית של האימפריה.
שורה 19:
על פי המסורת הנוצרית, ערב הקרב על גשר מילביוס (Milvius) שהתרחש ב-[[28 באוקטובר]] [[312]], קונסטנטינוס וצבאו ראו [[צלב]] זוהר בשמים, ומתחתיו הכתובת "בסימן זה תנצח". עוד באותו הלילה נגלה [[ישו]] לקונסטנטינוס בחלום, כשהוא אוחז בצלב והורה לו להשתמש בצורה זו בעת מלחמותיו. למחרת בבוקר, הורה קונסטנטינוס לצבאו לפעול על פי [[חלום|חלומו]], והתקין על [[מגן|מגיני]] ה[[חייל]]ים את סימן ה[[כי רו]] (אחד מסוגי הצלב, המורכב מהאותיות היווניות כי ורו שהן שתי האותיות הראשונות במילה כריסטוס - משיח), ופנה לכבוש את רומא, וליטול לידיו את תואר קיסר רומי המערבית.
 
חוקרים רבים חלוקים בדעתם מדוע בחר לו קונסטנטינוס לחסות בצל הנצרות, דת שסבלה עד זמן קצר לפני תקופתו מרדיפות על ידי השלטונות, והייתה דת חדשה באופן יחסי שזכתה עדיין ליחס חשדני ועוין. ההשערות הרווחות במחקר מעלות כי קונסטנטינוס הבין כי הנצרות תסייע לו לאחד את האימפריה הרומית תחת דת אחת, שהוא עומד כפטרונה הראשי, במקום הפילוג שהיה באותה עת ברחבי האימפריה. כמו כן, חוקרים מסוימים סבורים כי קונסטנטינוס זיהה את ישו כ[[אל השמש]], דבר שאכן בא לידי ביטוי בנצרות, כשלאחר מכן השתרשו בה סממנים [[עבודת אלילים|פגניים]] רבים, וסגידה לאל השמש בפרט, כדוגמת בחירת יום ראשון (שיוחס במסורת הרומית לאל השמש, ועל כן שמו: sunday) כיום המקודש לנצרות, וציון [[חג המולד|הולדתו של ישו]] ב-[[25 בדצמבר]], שעל פי האמונה ה[[פגניות|פגנית]] זהו יום הולדתו של אל השמש, שכן יום זה הואנחשב היוםבאותה עת, על פי [[הלוח היוליאני]], כיום הקצר בשנה.{{הערה|1=[http://www.biblebb.com/files/christmas00.htm ובוChristmas חלTraditions], מפנהבאתר במהלךBible השמש.Bulletin Board}}
 
אמונתו הפגנית של קונסטנטינוס באה לידי ביטוי גם בהטבעת סמלים פגניים על [[מטבע]]ותיו. היום כבר ידוע כי הטבלתו המאוחרת של קונסטנטינוס על ערש דווי על ידי [[אאוזביוס מניקומדיה]] הייתה מנהג נוצרי רווח באותה תקופה וכנראה לא תוצאה של אמונות פגניות. הנוצרים אז האמינו כי לאחר הטבילה אין לנשמה דרך נוספת לכפר על חטאים, ולכן דחו את הטבילה והווידוי שאחריה עד לרגע האחרון האפשרי שיבטיח את כניסת הרוח לגן העדן. למרות זאת, חוקרים רבים מעריכים כי קונסטנטינוס תמך בשתי האמונות על מנת להגדיל את כוחו באימפריה.
שורה 36:
 
===פעולות נוספות===
[[קובץ:Roman_Coin_Itamar_Atzmon_collection.JPG‏JPG|שמאל|ממוזער|250px|מטבע שנטבע בימי שלטון קונסטנטינוס, עליו מופיע דיוקנו]]
 
בנוסף לבניית ערים רבות שהנציחו את שמו, הגדיל לעשות קונסטנטינוס, כשבשנת [[330]] העביר את בירת האימפריה הרומית מרומא - לעיר היוונית [[ביזנטיון]], העיר שופצה ונבנתה מחדש ואף ניתן לה שם חדש [[קונסטנטינופוליס]], העיר של קונסטנטינוס. כל מנגנוני הממשל הקיסרי עברו לעיר זו כמו כן חלוקת הלחם בחינם שהייתה מסורת ברומא עברה לקונסטנטינופוליס. אחרי מעבר כל מוסדות השלטון מרומא לקונסטנטינופוליס נוצר חלל רוחני ושלטוני ברומא, חלל אותו מילאה הכנסייה.
שורה 46:
 
==יחסו ליהודים==
ב[[יהדות]] מוצג קונסטנטינוס לעתים באור שלילי, בניגוד לתדמיתו החיובית בנצרות. כמי שתרם לביסוס מעמדה של הנצרות באימפריה הרומית והפיכתה לדת מרכזית, הוא מואשם ברדיפות היהודים{{הערה|המקור להאשמתו ברדיפת היהודים נמצא ב[[אגרת רב שרירא גאון]] תוך כדי שמתאר את השתלשלות כתיבת התלמוד, וכך לשונו "ובתר הכי [[אביי]] ו[[רבא]], ונפיש שמדא בארץ ישראל ואימעטא הוראה תמן טובא, ונחית מאן דהווה תמן מן בבלאי כגון רבין ורב דימי וכולהו נחותי דנחיתו להכא". ומאחר שתקופת אביי ורבא מ-322 עד 338 (שנת פטירת אביי) מקבילה לשלטון קונסטנטינוס באימפריה המזרחית (שבשטחה ארץ ישראל) מ-324 עד 337 נראה ששמד זה אירע בימי שלטונו.}} שהתקיימה על ידי הכנסייה לדורותיה, על אף שזו החלה רק לאחר תקופתו.
 
 
ומאחר שתקופת אביי ורבא מ-322 עד 338 (שנת פטירת אביי) מקבילה לשלטון קונסטנטינוס באימפריה המזרחית (שבשטחה ארץ ישראל) מ-324 עד 337 נראה ששמד זה אירע בימי שלטונו. }} שהתקיימה על ידי הכנסייה לדורותיה, על אף שזו החלה רק לאחר תקופתו.
 
בתקופתו לא התקיימו רדיפות יהודים מטעם הרשויות מתוקף צו מילאנו שכלל גם הכרה בחופש הדת ליהודים. הוא תמך בסמכות ה[[סנהדרין]]{{מקור}}, ובחוק מאוחר יותר השווה את מעמדם של נושאי משרות דתיות יהודים לזה של נושאי משרות דתיות נוצריים ופגנים. בשנת [[321]] אישר ליהודים להיבחר למועצת העיר [[קלן]].{{הערה|1=[http://www.livius.org/cn-cs/cologne/cologne.html Colonia Claudia Ara Agrippinensium (Köln)]}} עם זאת, קונסטנטינוס גם נקט בכמה צעדים שהרעו עם היהודים: הוא חידש את אכיפת האיסור על התיישבות יהודים ב[[ירושלים]], שהיה קיים למעשה עוד מימיו של [[אדריאנוס]], אבל לא נאכף בהקפדה, כחלק ממאמציו לבסס את ירושלים כעיר נוצרית. עם זאת, הוא גם הקל מעט על האיסור בכך שהתיר ליהודים לעלות לירושלים ב[[תשעה באב]] בלבד.
שורה 62 ⟵ 59:
==לקריאה נוספת==
* '''הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה''', [[אביעד קליינברג]], בהוצאת [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], ספריית [[אוניברסיטה משודרת]], תשנ"ה 1995.
* יניר שוחט, '''משמעות הקרב בין קונסטנטינוס וליקיניוס ותהליך התנצרותו של קונסטנטינוס''', [[זמנים (כתב עת)|זמנים]], 29, סתיו 1988, עמ' 28-3528–35
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Gaius Flavius Valerius Constantinus}}
* [http://www.fordham.edu/halsall/source/edict-milan.html נוסח האדיקט של מילנו] באנגלית.
* [http://www.reformed.org/documents/index.html?mainframe=apostles_creed.html נוסח האני מאמין] שחובר בוועידת ניקיאה באנגלית.
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קונסטנטינוס"