ניקולאי גרונטוויג – הבדלי גרסאות

[[קובץ:N-f-s-grundtvig-portræt.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]

'''ניקולאי פרדריק סֶבֶרִין גְרוּנְטְוִויג''' (ב[[דנית]]: '''Nikolaj Frederik Severin Grundtvig'''{{כ}}; [[8 בספטמבר]] [[1783]] – [[2 בספטמבר]] [[1872]]) היה [[מורה]], [[סופר]], [[משורר]], [[פילוסוף]], [[היסטוריון]], [[כומר]] ו[[פוליטיקאי]] [[דנמרק|דני]].

 

גרונטוויג וחבורתו מזוהים כמי שהשפיעו באופן הניכר ביותר על צורתה של הלאומיות הדנית המודרנית. [[מרטין בובר]] זוקף בספרו "עם ועולם" לזכותו ולזכות תנועת בתי החינוך העממיים שלו את ההישג המוסרי האדיר של העם הדני ב[[הצלת יהודי דנמרק]].

ב-[[1805]] קיבל משרת [[מלמד]] בבית ב[[אי]] [[לנגלנד]] (Langeland). בשלוש השנים הבאות ניצל את [[פנאי|זמנו הפנוי]] ללימוד כתביהם של [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]], [[פרידריך שילר|שילר]], [[יוהאן פיכטה|פיכטה]] ו[[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]]. ב-[[1808]] שב גרונטוויג לקופנהגן, וזכה להצלחה עם ספרו "מיתולוגיה נורדית", וב-[[1809]] עם [[מחזה]]ו "נפילת החיים ההרואיים בצפון". ב-[[1810]] נשא את דרשתו הראשונה בעיר, ואף פרסם אותה שלושה שבועות מאוחר יותר ב[[דפוס]]. הדרשה כללה ביקורת אשר הרגיזה את הכנסייה המקומית, שאף דרשה כי ייענש.

 

 

 

בין השנים [[1813]]–[[1816]] ניסה גרונטוויג להקים תנועה שתתמוך ב[[נורווגיה|נורווגים]] במאבקם ב[[שוודיה|שוודים]]. מאוחר יותר הטיף כי חולשת אמונתו של העם הדני הייתה הגורם ל[[מלחמת שוודיה-נורווגיה|תבוסתה של נורווגיה לשוודיה]] ב-[[1814]], בדרשה שנשא מול קהל גדול בקופנהגן. מאוחר יותר חזר בו, הואיל וחסרו לו תומכים, ומתנגדיו מטעם הכנסיות האחרות היו רבים. ב-[[1821]] עקר לסביבה הכפרית של ה[[עיירה]] [[פריסטה|פְּרֶיסְטֶה]] (Præstø), ושם שב לדרוש דרשות קצרות, אולם שנה לאחר מכן חזר לעיר הבירה. ב-[[1825]] נקלע גרוטנוויג לוויכוח תאולוגי עם [[הנריק ניקולאי קלאוסן]] (Clausen), פרופסור ל[[תאולוגיה]] באוניברסיטאת קופנהגן. במהלך הוויכוח הורשע גרונטוויג ב[[הוצאת דיבה]], נידון ל[[קנס]], והושעה על ידי הכנסייה הלותרנית מתפקידי הוראה לפרק זמן של 7 שנים. במהלך זמן זה פרסם אוסף של יצירות תאולוגית, ביקר ב[[אנגליה]] שלוש פעמים ([[1829]]–[[1831]]) ולמד [[אנגלית עתיקה]]. בשנת [[1832]] שב גרונטוויג ללמד, וב-[[1839]] נתמנה לכומר בית התפילה של בית החולים "ורטוב" (Vartov) בקופנהגן – משרה בה החזיק עד יום מותו. בין השנים [[1837]]–[[1841]] כתב את ספרו "עבודת שירה עבור הכנסייה הדנית" (''Sang-Værk til den Danske Kirke'') – קובץ עשיר של שירי תפילה. ב-[[1838]] הוציא מבחר גרסאות תפילה סקנדינביות מוקדמות. ב-[[1840]] ערך את הפואמה הכתובה ה[[אנגלו-סקסים|אנגלו-סקסונית]] "הפיניקס" עם [[תרגום]] לדנית, וב-[[1843]] ביקר באנגליה בפעם השלישית.

שאיפותיו של גרונטוויג לרפורמה בחינוך לא התמצתה בבתי החינוך העממיים למבוגרים; הוא גם חלם על הקמת האוניברסיטה של [[סקנדינביה]] הגדולה – שתהיה ממוקמת בנקודה הסמלית של ההצטלבות בין שלוש המדינות הסקנדינביות, ב[[גוטנבורג]] שבשטח שוודיה. האוניברסיטה שדמיין הייתה מחולקת לשני מוסדות המכוונים לשתי אוכלוסיות בעממים הסקנדינביים: בית חינוך עממי למבוגרים תחת השם "בית הספר לחיים", שיפעל לחינוך עממי, [[פטריוטיות|פטריוטי]] ועם זאת פתוח-מחשבה, ואוניברסיטה אקדמאית תחת השם "בית הספר לתשוקה", שתפעל בסטנדרט אקדמי גבוהה בתחומים הומניים ומדעיים.

 

 

==ראו גם==