לשון סגי נהור – הבדלי גרסאות

"סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור{{הערה|1=מהמילה נהור, אף נגזרת המילה ה[[עברית]] נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.}}, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרשב[[מדרש]] [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"{{הערה|1=[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם}} (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"{{הערה|1={{בבלי|ברכות|נח|א}}}}. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי [[יצחק סגי נהור]]. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים'{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'}}, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'{{הערה|1=[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'}}. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו'{{הערה|1=[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'}}.