464,969
עריכות
מ
בוט החלפות: מזא"ה, \1אינטליגנ
Dima.Pavlenko (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: הוספת קישור לעמוד חבר ועד הלשון העברית באתר האקדמיה ללשון) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ (בוט החלפות: מזא"ה, \1אינטליגנ) |
||
|
==הגותו וכתביו==
כצנלסון היה מן הראשונים שהטילו ספק בהצלחת [[מהפכת אוקטובר|המהפכה]] ב[[ברית המועצות]], ונמנה עם המעטים בתנועתו שהתייחסו בחיוב למסורת ול[[דת]] ה[[יהדות|יהודית]]. בניגוד ל[[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], שביקש למחוק את כל העבר היהודי ולבנות עולם חדש, טען כצנלסון שזוהי מהפכנות פרימיטיבית וילדותית שלא תחזיק מעמד. לדבריו יש צורך במהפכנות בונה ששלובה בחיים רוחניים ולא זורקת לגל האשפה את כל ירושת הדורות, אלא בוחנת אותה מחדש, ובוררת את הנכון והמתאים לה, לעתים דווקא מתוך מסורות נשכחות. לדידו המרד הציוני צריך למרוד גם במרידות הקודמות, כגון חזון ה[[התבוללות]] של חלק מ[[תנועת ההשכלה|המשכילים]] והסוציאליסטים, הגלותיות של [[הבונד]], הערצת התארים והדיפלומות של "
טענותיו בדבר חוסר כבוד חינוכי ותרבותי כלפי מסורת ישראל פורסמו במאמר [[חורבן ותלישות]], שפרסם בעיתון "דבר" ביום [[י"ד באב]] [[תרצ"ד]] (1934){{הערה|1={{כ}}([http://www.chagim.org.il/ListPages.aspx?catid=686# קישור למאמר]), וכן ממאמר המשך בשם "מקורות לא אכזב". בתוך: "[[חורבן ותלישות]]", '''שנות המחנות העולים''', א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975, עמ' 425–426, עמ' 426–429.}}, לאחר שמדריכי [[המחנות העולים]] ערכו טיול ו[[מחנה קיץ]] ב[[יער בן שמן]] ב[[תשעה באב]]. וכך התבטא: "לא אשכח, לא אוכל לשכוח את יום החורבן היום האיום מכל הימים, יום גורלנו". עוד הוא כותב שם:
על שם כצנלסון נקראים מוסדות חינוך ותרבות ברחבי הארץ, ובהם המכללות [[בית ברל]] ו[[מכללת אוהלו|אוהלו]], אוניית ה[[מעפילים]] [[ברל כצנלסון (אוניית מעפילים)|ברל כצנלסון]], קיבוץ [[בארי (קיבוץ)|בארי]] (שמו העברי) ו[[שמות רחובות בישראל|רחובות בערים]].
ברל כצנלסון גר ב[[תל אביב]] ב[[רחוב
==לקריאה נוספת==
| |||