משה שטרנשוס – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
מאין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: \1\2\3)
ב-[[1926]] הגשים את חלומו כשעלה לארץ והחל את לימודיו בבצלאל. שלוש שנים למד אצל הפרופסור [[בוריס שץ]] שקרבו אליו ונתן לו להתגורר בחדר בתוך מבנה בית הספר ואף סיפק לו הזמנות לביצוע ריקועי נחושת בסטודיו מיסודם של [[מאיר גור אריה|מאיר גור-אריה]] ו[[זאב רבן]]. יחד עם הפסל [[זאב בן-צבי]] בצעו השניים רבות מהמסגרות לציוריו של פרופסור שץ. 
 
בין 1930 ל- 1934 השלים את לימודיו ב[[בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות דקורטיביות]] (École nationale supérieure des Arts Décoratifs), תוך שמירת קשר קרוב עם פרופסור שץ. שטרנשוס התמקד בפיסול, אנטומיה פלסטית וארכיטקטורה. הוא סיים את לימודיו עם עיטורי כבוד ואף נבחר להציג ב[[סלון הסתיו]] (Salon d'Autumn) וב[[סלון האמנים הצרפתיים]] (Salon des Artistes Francais) בפריז.
 
בשלהי 1934 שטרנשוס חזר לארץ. באותו הזמן בצלאל נסגר, פרופסור בוריס שץ נפטר ושטרנשוס השתקע בתל אביב ושימש מורה לאמנות ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה הרצליה]]. שנתיים לאחר מכן, ב- 1936, הוא ייסד יחד עם הצייר [[אהרן אבני]] את [[הסטודיה לציור ופיסול]], מוסד שחינך רבים מהאמנים שפעלו באותה תקופה כמו [[מנשה קדישמן]], [[בוקי שוורץ]], [[משה גרשוני]] ורבים נוספים. בין אותם תלמידים הייתה גם הפסלת, ציירת ומאיירת, [[רות צרפתי]], אשר נישאה למשה בשנת 1949. ב-1958 נולדה ביתם היחידה, חגית.
 
שטרנשוס, אשר לא הרבה להציג בתערוכות יחיד, השתתף באופן קבוע בתערוכות קבוצתיות של [[אגודת הציירים והפסלים]] ושל [[אמני ישראל]] וב- 1947 הצטרף לקבוצת "אופקים חדשים" והחל להציג עם הקבוצה, שחרתה על דגלה את האמנות האוונגרדית של הפשטה צרופה. למרות השתייכותו לקבוצה, שטרנשוס לא עבר למופשט מוחלט ושמר על זיקה חזקה למציאות. נושאי יצירתו הן בפיסול והן בציור עסקו בעיקר בגוף האדם, בעולם החי, דימויי האם והילד וסיפורי התנ"ך.