טובאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת שדה "כתובית" לשדה "כיתוב" בתבנית#
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה
שורה 27:
במהלך [[המרד הערבי הגדול]] הוכנס הצבא לטובאס בפברואר 1938{{הערה|{{דבר||צבא בכפרים בסביבות שכם|1938/02/25|00110}}}} והוטל עוצר על הכפר{{הערה|{{דבר||בסביבות שכם - ג'נין|1938/02/27|00110}}}}.
 
במהלך [[מלחמת ששת הימים]] נמלטו רבים מתושבי העיירה ל[[ממלכת ירדן]], אולם רובם חזרו אליה לאחר שוך הקרבות{{הערה|{{דבר|יואל דר|הגירה ערבית מישראל ואליה|1967/09/06|00302}}; {{דבר||המשך|1967/09/06|00504}}}}. מיד לאחר המלחמה סייעו שלטונות הצבא ב[[קציר]] החיטה בטובאס, במה שהיה לניצן ראשון של שיתף פעולה בין ישראל לאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון{{הערה|{{דבר|יואל דר|נסתיים הקציר בעיירה טובאס|1967/08/03|00708}}}}. בהמשך טובאס היתההייתה לאחת העיירות הראשונות ב[[יהודה ושומרון]] שבו נשבר החרם נגד פתיחת בתי ספר{{הערה|{{מעריב||חודשו הלימודים בבתי הספר ב-3 עיירות בנפת ג'נין|1967/10/12|00105}}}}, וטובאס גם הייתה העיירה הראשונה שהממשל הצבאי פעל להתקין בה מים זורמים{{הערה|{{מעריב||הקמת מפעל המים בטובאס|1967/10/12|02201}}}}. באופן כללי בטובאס היו מעט הפגנות נגד הכיבוש יחסית למקומות אחרים ביהודה ושומרון{{הערה|{{מעריב||התלמידים שוב הפגינו - העוצר הוטל מחדש בערי הגדה|1968/10/28|00300}}}} וראש העיר קרא לשיתוף פעולה עם השלטונות. עם זאת, מטובאס יצאו מספר מחבלים{{הערה|{{דבר||נלכדה רשת פתח|1969/04/22|00211}}}}{{הערה|{{מעריב|י. וקסמן|נכבדי טובאס הסתייגו מרשת החבלנים|1969/05/11|00403}}}}{{הערה|{{דבר||מאסר עולם לשלושה מחבלים|1971/06/16|00623}}}}.
 
מאמצע שנות ה-70 [[תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון|הופקעו]] אדמות רבות של טובאס לצורך הקמת היישובים [[רועי (מושב)|רועי]] ו[[בקעות]]{{הערה|{{דבר||מחא בטובאס על סגירת שטח ממזרח לעיירה|1976/06/13|00210}}}}{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|צפויות פניות נוספות לבג"ץ|1978/06/04|00306}}}}. בעקבות עתירה לבג"ץ כנגד ההפקעה, מסר האלוף [[אברהם אורלי]] תצהיר לגבי החשיבות הביטחונית של הקמת היישובים באזור טובאס{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|חלק ממערכת ההגנה של המדינה|1978/11/23|01314}}}}: