האורקל מדלפי – הבדלי גרסאות

מקור המילה 'אוראקל' בפועל הלטיני orare, שפירושו לבקש, לשאול {{הערה|Cassell's New Latin Dictionary (Cassell, London 1959) p. 415, 417 D.P. Simpson,}}. כלומר, האוראקל הוא מקום אליו מגיעים על-מנת לשאול שאלות. מכל קצות העולם היווני פנו לאורקל כדי לקבל הוראות מהאלים בענייני מלחמה ושלום, אמונה, פולחן ועוד. עבור רבים היווה האורקל תחליף לפולחן אחיד ול[[דת]] מסודרת.

כמו [[מקדש יווני|מקדשים יווניים]] רבים, ה[[אורקל]] ב[[דלפי]] פעל, ככל הנראה, כבר [[התקופה החשוכה|בתקופה החשוכה]] {{הערה|Moses I. Finley, The Ancient Greeks (Penguin 1987), p. 46 }} . אין עדויות מתקופה זו אך על-פי מסורות יווניות, מקובל להניח שלפני שפעילות האורקל הייתה קשורה לאל [[אפולו]] (מהמאה ה-8 לפני ספירת הנוצרים ואילך), היה שייך האורקל לאלת האדמה [[גאיה]] {{הערה| משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס, 1984), עמ' 230.

Edited by John Boardman, The Cambridge Ancient History Volume 3, Part 3: The Expansion of the Greek World, Eighth to Sixth Centuries BC (Cambridge: Cambridge University Press 1982), p. 306.}}. לפי האגדות היה המקדש שייך בעבר ל[[גאיה (מיתולוגיה)|גאיה]]. אפולו הרג שם את המפלצת פיתון, [[אלים כתוניים|אלוהות כתונית]], מגדת עתידות ומרפאת חולים, והשתלט בעצמו על המקדש. מאז נעשה לפטרון הנבואה ולשולט בנחשים, ומקדשו היה למרכז הנבואה. האגדה מספרת על נקיק בסלע שהיווה שער לעולמות התחתונים שעליו שמר [[הנחש פיתון]]. הנחש הוא סמל מקובל לעולמות ה[[שאול]]. [[אפולו]] הרג את הנחש וקיבל מ[[זאוס]], אביו, את הרשות להינבא בשמו {{הערה| משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס )1984, עמ' 230.}}. מקורות אחרים מעידים על אפולו כמי שבוחר ב[[דלפי]] בעצמו ומחליט לבנות שם את מקדשו {{הערה|Edited by John Boardman, The Cambridge Ancient History Volume 3, Part 3: The Expansion of the Greek World, Eighth to Sixth Centuries BC (Cambridge: Cambridge University Press 1982), p. 306.}}.

בתחתית ה[[מקדש]], בתוך מערה, ישבה ה[[פיתיה]]. על פי מסורות מסוימות היא ישבה מעל נקיק שמתוכו עלו גזים מן האדמה אשר סיממו אותה והשרו עליה את רוחו של האל. מסורות אחרות מייחסות את ההשראה לבשמים וקטורת שכוהני המקדש התקינו במקום. אנשים, לרוב מנהיגים חשובים מרחבי ה[[עולם היווני]], הגיעו לשאול את הפיתיה שאלות שנועדו לעזור להם לקבל החלטות. תוכן השאלה הופקד בידי ה[[כהנים]] של המקדש והם אלו שניהלו את המעמד. הכהנים היו מביאים את השאלה לפיתיה וזאת הייתה עונה תשובות מקוטעות וקשות להבנה. את התשובה קיבל השואל מפי הכהנים אשר פירשו את תשובת הפיתיה, הכניסו אותה למשקל שירי או ניסחוה בחרוזים בניסוח תמציתי וסתום {{הערה| משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, עמ' 230.}}(ייתכן שרוב התשובות הגיעו מהכהנים עצמם) .

המאמין היווני לא הגיע ל[[דלפי]] כמי שבא ל[[מגדת עתידות]] לשמוע מה יהיה עתידו. נוסח השאלות שהתקבלו בידי האורקל נוסחו כך שהתשובות ינועו בטווח שבין כן ולא. ברוב הפעמים, שילוב של ניסוח השאלה יחד עם הגיון בריא של הכהנים שמסביב ה[[פיתיה]] וניסוח רב-משמעי של התשובה הביא לכך שהנבואה תתגשם בין כה וכה. אך גם כאשר הנבואה כשלה, מקבל הנבואה הניח כי לא הבין כהלכה את דברי הפיתיה, או שלא קיים את דבריה במדויק. בד בבד, יש לזכור כי הנבואה היא דברי האל [[אפולו]] ואין היווני מממהר לקרוא תיגר על [[האלים]] ולפקפק בדבריהם {{הערה| Edited by John Boardman, The Cambridge Ancient History Volume 3, Part 3: The Expansion of the Greek World, Eighth to Sixth Centuries BC, p. 309.}}.

ה[[מקדש]] היה שייך לארגון [[פאן-הלני]] אשר קיים אסיפהאספה ומועצה, בהן היו נציגים משנים-עשר שבטים יוונים. ארגון זה נקרא [[אמפיקטיונה]] ומטרתו הייתה לפקח על ניהול המקדש ואוצרותיו. הכהנים, בדומה לשאר המקדשים ביוון, היו אחראים על ההיבט הניהולי של המקדש וויסתו את הפולחן בו. אך המאפיין הרוחני של המקדש ומקור סמכותו נבעו מה[[אורקל]] ומפעילותו כנותן מענה אלוהי לצרכים של אלו הפוקדים את המקדש {{הערה| משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, עמ' 231.

ל[[פולחן היווני]] ככלל יש השלכות מעשיות. מרגע שה[[אורקל]] של [[דלפי]] קיבל מוניטין של סמכות אלוהית אמיתית, השפעתו התרחבה לכלל העולם היווני ולא רק לאזור הגאוגרפי והפוליטי שבו האורקל שכן. לאורקלים אחרים ביוון כדוגמת האורקל של זאוס בדודנה או אורקל אחר של [[אפולו]] בקלרוס באסיה הקטנה, הייתה גם כן השפעה על כל העולם היווני אך לאורקל בדלפי הייתה חשיבות גדולה ביותר בדומה למשחקים האולימפיים באולימפיה {{הערה| Moses I. Finley, The Ancient Greeks, p. 51 }}.