העלייה לביריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רצח הקצין ברוס: בקשת הבהרה לגבי העינויים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1לוטננט
שורה 89:
ב-[[11 במאי]] 1946 פתחו העצירים ב[[שביתת רעב]] כנגד לקיחת טביעות האצבעות בכוח. לאחר שרב ה[[כלא]], הרב [[יעקב גולדמן]], הבטיח להם שעניינם יישמע, הפסיקו העצירים את שביתת הרעב לאחר ארבעה ימים. הורי העצירים, ועמם נשיא [[הועד הלאומי]], [[יצחק בן צבי]] נפגשו עם מפקד [[משטרת המנדט]], הקולונל [[ויליאם ניקול גריי]], וזה הבטיח להם כי ההאשמות על [[עינויים]] תיבדקנה, וכי אם יימצא שיש בהן אמת יענשו האשמים. [[עורך דין|עורך הדין]] [[אהרן חטר-ישי]], ששימש כעורך הדין של "ההגנה", הגיש תלונה רשמית כנגד האחראים.{{הערה|1=24 Birya youths end fast, '''The Palestine Post''', 14.5.1946}}
 
ב-[[30 במאי]] התקיים משפטם של נאשמי ביריה ב[[בית דין צבאי]] בהר כנען. העיר צפת הועמדה בכוננות, וכוחות משטרה גדולים שמרו על הסדר. הנאשמים הובאו לבית המשפט, כשהם לבושים במדי חאקי, וכפי שכותב איש ה[[פלסטיין פוסט]] שנכח במקום, לבושים בכיפות, ומגודלי [[פאות]]. הם נראו בקו הבריאות על אף העינויים שעברו, אך לאחד מהם הייתה תחבושת מסביב לצווארו. התובע, ליוטננטלוטננט קולונל קמפבל, סיפר כי ביריה לא הייתה היאחזות חקלאית כי אם מוצב צבאי, שבו בוצעו אימונים בלתי חוקיים. מטעם הנאשמים דיבר ראש תנועת "[[המזרחי]]" הרב [[מאיר בר-אילן]] שהסביר כי המדובר בנקודות יישוב מבודדות, וכי על תושביהן להגן על עצמם. משה לוינסון, תושב עין זיתים, תיאר כיצד הותקף המקום פעמים רבות בזמן [[המאורעות]].{{הערה|1=Birya Settlers Plead Guilty,'''The Palestine Post''', 31.5.1946 }} לאחר מכן הודו כל הנאשמים בהאשמות המיוחסות להם. כאשר התבקשו הנאשמים עצמם לשאת את דברם, קם [[יהודה ניצן]] (בלום), מפקד [[המחלקה הדתית של הפלמ"ח]], (ולימים [[דרגות צה"ל#אלוף משנה|אלוף משנה]] ב[[צה"ל]], ו[[היועץ הכספי לרמטכ"ל]]) ואמר בפני השופטים:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כבוד השופטים. נשק זה נשק מגן הוא... ההגנה על עצמנו ומפעלנו היא צורך הכרחי וזכות קיום. על זכות זאת אין אנו יכולים לוותר, ולא ויתרנו גם אם החוק אוסר אותה.... פנינו לעבודה, לבניין ולשלום. נשקנו נשק מגן. בהרגשת צדק על קדושת זכותנו אנו נכונים לפסק דינכם.|מקור= יהודה ניצן (בלום) {{הערה|1=[http://rutylior.com/sefer-nizan.html מתוך ספר הזיכרון ליהודה ניצן בלום; מופיע באתר "רותי ליאור - תרגום, עריכה, ניהול תוכן"]}}}}