הומו היידלברגנסיס – הבדלי גרסאות

היידלברגנסיס הוא אחד ממיני ה[[הומינידים]] הנכחדים הראשונים שהוגדרו. בשנת [[1907]] גילה עובד מחצבה במאוּאֶר, כפר ליד היידלברג שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], [[לסת תחתונה]] מאובנת שאותה העביר לידי אוטו שֶטֶנְזַאק (Otto Schötensack), פרופסור ל[[אנטומיה]] ב[[אוניברסיטת היידלברג]]. הלסת הייתה אנושית בעליל אבל גדולת מידות וחסרת בליטת סנטר. שנה לאחר מכן התפרסם מאמרו של שטנזאק, אשר תיאר את הלסת והגדיר אותה כמין היידלברגנסיס. גילה של "לסת מאוּאֶר" הוערך ב-400 אלף עד 700 אלף שנים על פי מיני בעלי-חיים נכחדים אחרים שנמצאו באותו אתר{{הערה|שם=harvati2007|1=Katerina Harvati (2007) [http://www.eva.mpg.de/evolution/staff/harvati/pdf/085-094_GFU16_Harvati.pdf "100 years of Homo heidelbergensis – life and times of a controversial taxon"]'''Mitteilungen der Gesellschaft für Urgeschichte''' Vol. 16 p.85}}, ולאחרונה נקבע ל- 610 אלף שנה באמצעות שתי שיטות בלתי-תלויות של [[תיארוך רדיומטרי]], גיל ההופך אותה לאדם העתיק ביותר שהתגלה במרכז וצפון אירופה{{

מרבית מאובני היידלברגנסיס הידועים כיום התגלו ב[[הרי אטאפוורקה]] שבצפון ספרד, ליד העיירה [[בורגוס]], באתר הכולל מספר מערות עשירות בממצאי אדם קדום. החל מ-[[1978]] נחשפו במערת גלריה שברי גולגולת ולסת המשויכים למין היידלברגנסיס, ביחד עם מאובני [[ארי מערות]] וכלי אבן אשר תוארכו לגיל של 400 אלף שנה לפני זמננו. במערת גראן דולינה הסמוכה התגלו החל מ-[[1994]] גם מאובנים של חמישה או שישה פרטים המתוארכים לתקופה עתיקה אף יותר – בין 850 אלף ל- 780 אלף שנה – גיל ההופך אותם לבני האדם הקדומים ביותר שהתגלו ב[[מערב אירופה]]. החופרים אף הציעו לראות בהם מין נפרד שהם מכנים [[הומו אנטקסור]], אשר ממנו השתלשל היידלברגנסיס. גם על מאובנים אלו התגלו רמזים לקניבליות.

האתר המפורסם ביותר באטאפוורקה הוא סימה דה לוס חואסוס, שפירושו "תהום העצמות": ארובת סלע בעומק של 13 מטר. מאז [[1992]] נמצאו בתחתיתה אלפי שברי עצם השייכים ל- 32 (לכל הפחות) פרטי היידלברגנסיס, כמו גם ל[[דוב|דובים]] מן המין הנכחד ''Ursus deningeri'' (הקרוב ל[[דוב המערות]]). בנוסף התגלתה שם [[אבן יד]] מאבן [[קוורציט]] אדומה, כה מרשימה עד שקיבלה את הכינוי "[[אקסקליבר]]". מבין מאובני האדם בבור זה מפורסמים בייחוד גולגולת מושלמת מספר 5, המכונה "מיגֶלון" (Miguelón), גולגולת מספר 4, המכונה "[[אגממנון]]", גולגולת חלקית מספר 6, המכונה "רוּ‏י" (Rui), וכן [[אגן]] מושלם שקיבל את הכינוי "אלביס"{{הערה|שם=arsagua1999}}. נפח המוח של מיגלון הוא 1,125 סמ"ק, ולאחרונה נמצאה באותו מקום גם הלסת התחתונה שלו. ביחד הם מהווים את אחת הגולגולות המושלמות ביותר שהתגלו בתולדות המחקר הפליאואנתרופולוגי. נפח המוח של "אגממנון" הוא 1,390 סמ"ק; הוא הגדול מבין מאובני היידלברגנסיס, ושווה לממוצע של מוחות בני אדם מודרניים{{הערה|1=Juan-Luis Arsuaga et al. (1993) [http://www.nature.com/nature/journal/v362/n6420/abs/362534a0.html “Three new human skulls from the Sima de los Huesos Middle Pleistocene site in Sierra de Atapuerca, Spain”] '''Nature''', Vol. 362, pp. 534 - 537; doi:10.1038/362534a0}}. מאובני סימה דה לוס חואסוס מתוארכים לגיל של 500 אלף עד 350 אלף שנה בתיארוך רדיומטרי [[אורניום-תוריום]]{{הערה|שם=Bischoff2003|James L. Bischoff et al. (2003) [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6WH8-47MHSJ5-2&_user=10&_rdoc=1&_fmt=&_orig=search&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=a6dd12cf10c8a324f8f57ef830b80049 "The Sima de los Huesos Hominids Date to Beyond U/Th Equilibrium (>350 kyr) and Perhaps to 400–500 kyr: New Radiometric Dates"], '''Journal of Archaeological Science''', Vol. 30, Pages 275-280; doi:10.1006/jasc.2002.0834}}.

לא ניתן לקבוע באיזו מידה השתמש היידלברגנסיס ב[[אבולוציה של השפה|שפה]], אבל [[עצם הלשון]] שנמצאה במאובני היידלברגנסיס באתר אטאפוורקה היא מודרנית בצורתה ודומה גם לזו של "משה", האדם הניאנדרטלי שנחשף במערת [[כבארה]]. גם האנטומיה של עצמות [[אוזן תיכונה|האוזן התיכונה]] במאובני אטפוראקה זהה לזו של האדם המודרני ומותאמת במיוחד להעברת תדרי ה[[קול]] האופייניים לדיבור אנושי, מ- 2 עד 4 [[קילוהרץ]], בשונה מזו של [[שימפנזה|שימפנזים]] שאינה מותאמת טוב לתדרים כאלה{{הערה|1={{cite journal | author = Martinez, I. et al. | title = Auditory capacities in Middle Pleistocene humans from the Sierra de Atapuerca in Spain | journal = [[Proceedings of the National Academy of Sciences|PNAS]] | volume = 101 | issue = 27 | pages = 9976–9981 | doi = 10.1073/pnas.0403595101 | pmid = 15213327