מעשה בית דין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: להימנע, מסוי\1, ניצחו\1
שורה 24:
באופן כללי נקבע שעל השתק הפלוגתא חל כלל ההדדיות, על פיו יכול ליהנות מתוצאות המשפט הראשון רק מי שתוצאות המשפט הראשון היו יכולים לשמש נגדו. בהמשך התפתחה סטייה מכלל ההדדיות ונקבע כלל ההזדמנות, על פיו נקבע שנתבע שקיבל את יומו בבית המשפט לא יוכל לשוב ולקיים הליך נוסף על אותו נושא כלפי צד אחר. הנימוק שניתן לכלל ההזדמנות היה שאין טעם לבזבז משאבי ציבור על קיום דיון נוסף וכי מתן אפשרות לדיון נוסף עלול להביא להכרעות סותרות באותו נושא{{הערה|מיכאל קרייני, [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/din_udvarim/pabN/a1/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%99%D7%9C%20%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%20-%20%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%94%20%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D.pdf התביעה הייצוגית בישראל - על פרשת דרכים], דין ודברים א תשס״ה, עמ' 489-496}}.
 
בישראל, בית המשפט העליון קבע שבמקרים מסויימיםמסוימים, צד זר להליך הראשון יכול להעלות טענה של השתק פלוגתא בהליך מאוחר, בהתבסס על ההליך הראשון, מקום שטענה זו מועלית על ידו כטענת הגנה{{הערה|ע"א 258/88 '''פיכטנבאום נ' רשם המקרקעין''', פ"ד מד (2) 576 (1990)}}{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/99/310/078/L06/99078310.l06.htm ע"א 7830/99], '''צוריאנו נ' צוריאנו'''}}. בית המשפט לא קיבל את האפשרות שתובע זר יוכל להסתמך על נצחוןניצחון של אחר בהליך קודם כדי להשתיק את הנתבע{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/04/510/095/w50/04095510.w50.htm ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל]}}, בנימוקים:
# תובעים פוטנציאליים יעדיפו שלא להצטרף לתביעה אלא להמתין והדבר יגביר את העומס על בתי המשפט.
# תיווצר אנומליה בקביעות הסותרות - ההשלכה הרגילה של השתק הפלוגתא ההתקפי הוא שכל התובעים הפוטנציאליים יתחילו לנצח רק לאחר שהיה תובע שניצח. לעומת זאת, בשל כלל ההזדמנות - כל התובעים שתבעו לפני המנצח יוותרו ללא סעד. הואיל ומועד הגשת התביעה לבדו לא נראה כגורם רלוונטי בשאלת הסעד, נדמה כי נוצרה אנומליה.
שורה 38:
עם זאת, נקבע שבמקרים נדירים, ניתן לקבוע השתק פלוגתא התקפי לצד שלא היה צד להליך{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/070/093/t02/09093070.t02.htm רע"א 9307/09], אפולו נגד סונסינו}}.
 
האבחנה בין השתק הגנתי להשתק התקפי היה מושא לביקורת. עם זאת, נטען שמבחינה פרקטית, במציאות יש יותר מצבים של נתבע אחד ותובעים פוטנציאליים רבים מאשר תובע אחד ונתבעים פוטנציאלים רבים, ובהתאם לכך נקבע שיש מקום להמנעותלהימנעות מהשתק פלוגתא התקפי, יותר מאשר הגנתי.
 
==לקריאה נוספת==