שער מנדלבאום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אזור, שנייה\1, ביטחו\1 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 17:
בפגישת מפקד מחוז ירושלים סגן-אלוף [[משה דיין]] עם המפקד הירדני ,קולונל [[עבדאללה א-תל]], נקבע כי שיירות האספקה ל-[[הר הצופים]] יחצו את הגבול באזור בתי-מנדלבאום, בקצה רחוב שמואל הנביא.{{הערה|[[זאב שיף]], [[איתן הבר]], [[אריה חשביה]], "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, מהדורת "דבר", 1976, עמוד 327}}.
המעבר נוהל על ידי אנשי מנהל ו[[מכס]] ישראלים וירדנים, ושימש בעיקר למעבר [[דיפלומט|דיפלומטים]] ואנשי [[האומות המאוחדות|או"ם]], וכן למעבר של [[צליין|צליינים]] [[נצרות|נוצרים]] ב[[חג המולד]]. מן המעבר יצאה אחת לשבועיים "השיירה הדו-שבועית" אל המובלעת הישראלית ב[[הר הצופים]]. בקשות רבות של ערבים ישראלים נתקבלו למפגש עם קרוביהם דרך מעבר מנדלבאום אך רק מעטים נענו. בציבור הערבי עלו טענות על פרוטקציה בניהול המעבר{{הערה|{{חרות||כיצד לסדר פגישה במענר מנדלבוים|1964/01/16|00404}}}}.
לאחר איחוד ירושלים ב[[מלחמת ששת הימים]], נהרסו שרידי הבית שנותרו על תילם. כיום עובר במקום כביש מס' 1 של [[ירושלים]] (נחשב לחלק מ[[כביש 60]]) ותוואי [[הרכבת הקלה בירושלים|הרכבת הקלה]] (בקטע הנוכחי נקרא [[דרך בר לב]]). הכיכר הסמוכה למקום קרויה כיכר מנדלבאום, על שם בוני הבית. סמוך לכיכר שומרה העמדה הצבאית הצה"לית שחלשה על המעבר, "[[עמדת בית תורג'מן]]", במצבה בימי [[הקו העירוני]].
| |||