הבדלים בין גרסאות בדף "זיץ"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
מ (קישורים פנימיים, תיקון קישור:סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, רמז ביהדות)
מ (בוט החלפות: \1אספ\2)
'''זיץ''' הוא מושג בעולם ה[[חסידות]], המבטא מסיבת חסידים יחד. פירוש המילה "זיץ" ב[[יידיש]] הוא ישיבה. שמות נוספים לזיץ הם:"שבת אחים", "[[התוועדות|פַארבְּרֶענְגֶען]]" (ב[[חב"ד]]), "בָּאטֶע" (כינוי לאסיפה ב[[ליל שבת]] ב[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]) "טרינק" (ב[[חסידות גור]]), "חבר'ה" (בחסידות גור וב[[חסידות בעלז]]), "קאווע" (כלומר קפה, בחסידות בעלז ב[[גליציה]]{{הערה|חסידי בעלזא שם הקפידו שלא לשתות משקאות חריפים, ותחת זאת שתו קפה (מוסף "קהילות" [[המבשר (יומון)|המבשר]], כ' בתמוז תשע"ד).}}).
 
מטרת ה"זיץ" העיקרית היא יצירת קשר חברתי בין החסידים ('דיבוק חברים'), שהוא אחד מיסודות החסידות. על פי החסידות, דיבוק חברים מועיל לא רק להגברת האחווה בין החסידים, אלא גם להתחזקות ב[[עבודת ה']] והתעוררות רוחנית. בספר [[מאור ושמש]] כתב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43997&st=&pgnum=306 דברים כ"ב, פרשת כי תצא].}}, שאחד מחידושיו של [[הבעל שם טוב]] הוא, שעד זמנו ידעו שבכדי להתעלות יש [[התבודדות|להתבודד]] ולפרוש מחברת בני אדם, ואילו הבעל שם טוב חידש שעל ידי התאספות, אפשר להגיע לדרגות יותר גבוהות. רבי [[ישראל מרוז'ין]], אמר פעם שעל ידי אסיפתאספת חסידים, ינצלו מבעיות ה[[אמונה]]{{הערה|1=הרב [[ישראל ברגר]], '''עשר אורות''', [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=293&lang=hebrew ראו כאן אות ח']. לפי דבריו פירש בדרך [[פרדס (יהדות)#פשט, רמז, דרש, סוד|רמז]] את [[s:בראשית מט|הפסוק בפרשת ויחי]] "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים", שבאחרית הימים תהיה קרירות באמונה ("יקרא"), והפתרון לזה הוא "האספו" ו"אגידה", שתהיו מאוגדים יחד. פירוש דומה אמר גם [[הרבי מקוצק]].}}.
 
ב[[ליל שבת]] נוהגים ב[[חצר חסידית|חסידויות]] רבות להתאסף ב[[בית הכנסת]] ולשיר [[זמירות שבת]] ולדבר בענייני [[פרשת השבוע]] ועבודת ה', כתחליף ל[[טיש]] הנערך במעמד האדמו"ר בזמן זה. זיץ זה נועד בעיקרו בשביל להתעורר לקדושת השבת, אשר על פי החסידות, מרוממת את האדם ונותנת כח לכל ימי השבוע. כמו כן חסידים רבים נוהגים לאכול יחד סעודת [[מלווה מלכה]] ו[[סעודת ראש חודש]]. בסעודת מלווה מלכה נהוג בדרך כלל לספר [[סיפורי צדיקים]].