ים הנחושת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 11:
{{ציטוט|תוכן=וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק; עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ, עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ; וקוה{{הערה|1=[[קרי וכתיב|קרי]]: וְקָו}} שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב. וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב; שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ. עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה; וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה. וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן - אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.|מקור=[[S:מלכים א ז|מלכים א' ז', 23–26]]}}
 
מתיאור זה ניתן ללמוד כי צורתו של הים הייתה עגולה, והוא ניצב על שנים עשר [[פסל (יצירה)|פסל]]ים של [[פר]]י נחושת, המחולקים לארבע קבוצות. כל קבוצה של שלושה פרים פונה לאחת מרוחות השמים, כאשר פני הפר פונים החוצה ואחוריו תומכים את האגן. [[קוטר]] האגן העגול 10 [[אמה (מידת אורך)|אמות]], גובהו 5 אמות, והיקפו 30 אמות. תיאור זה עומד בסתירה לעבודה שהיחס ב[[מעגל]] בין הקוטר להיקף הוא [[פאי]]: המתחיל בספרות ...3.14159, ואילו היחס המתואר ב[[תנ"ך]] הוא 3 (30 ל-10). המתבוננים בגימטריה של הטקסט יבחינו כי השימוש בכתוב במילה קוה (בגימטריה 111) מתוקן על ידי הקרי למילה קו (בגימטריה 106). אם נחלק 111 ב- 106, נקבל 1.04716981, ואם נכפיל תוצאה זו ב- 30 (ההיקף כפי שמתואר בכתוב) נקבל 31.4151, כלומר קירוב עד עשירית המילימטר של ההיקף האמיתי.
יש מן המפרשים האומרים שהמספר האמור במקרא הוא מספר עגול. הסבר אחר תולה את ההפרש בעוביו של הים - הקוטר נמדד מהדפנות הפנימיות, ואילו ההיקף סביב הדפנות החיצוניות. ככל הנראה היו באגן ברזים (פקעים) היצוקים יחד עמו, והמשמשים למזיגת המים.