טהרת המת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תשעה קבין: {{תנ"ך|יחזקאל|לו|כה}}
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 81:
שלב זה הוא עיקר הטהרה, ולאחריו הנפטר נחשב טהור.
 
כל העוסקים במלאכה נוטלים שוב את ידיהם (כנטילת ידיים של הבוקר). מסירים מעל הנפטר את הסדין הלח שהיה מונח עליו במשך כל תהליך הטהרה. מעמידים את הנפטר, ותומכים בו מספר אנשים, כפי הנדרש לפי גודלו ומשקלו. מסתירים אותו משום צניעות בסדין פרוס אחר, ושופכין עליו בבת אחת כמות מים השווה ל- 9 קבין (כ- 30 ליטר מים). ראוי לשפוך את המים מכלי אחד, אך אם אין כלי אחד ניתן לחלק את המים ל- 3 כלים, ולפני שיכלו המים מהכלי האחד, כבר ישפכו מהכלי השני, כדי שכל המים יישפכו בבת אחת ללא הפסק. בחדרי הטהרה המודרניים קיים מתקן מיוחד היוצק את המים על הנפטר.
 
בזמן שפיכת התשעה קבין, אומרים המטהרים את הפסוק: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם"{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לו|כה}}}}, וכן שלוש פעמים: טהור הוא, טהור הוא, טהור הוא. לאחר מכן מכסים את הנפטר בסדין חדש יבש, מנגבים ומסרקים אותו טרם לבישת ה[[תכריכים]].