הבדלים בין גרסאות בדף "גט על תנאי"

נוספו 1,398 בתים ,  לפני 4 שנים
הרחבה - פירוט מקורות לגבי מקור הנוהג, קישורים פנימיים, עיצוב
(הרחבה - פירוט מקורות לגבי מקור הנוהג, קישורים פנימיים, עיצוב)
'''גט על תנאי''' הוא [[גט]] שכותב הבעל, ובו תנאי שרק עם קיומו נכנס הגט לתוקף. שימוש עיקרי בגט על תנאי הוא בידי אדם היוצא למסע מסוכן, ובפרט חייל היוצא למלחמה, והתנאי להפעלת הגט הוא שהאדם יהפוך ל[[נעדר]]. שיטה זו מונעת את הפיכתה של האישה ל[[עגונה]].
 
===מקור הנוהג:===
===מקור הנוהג{{הערה|דרור פיקסלר ועמיחי רדזינר "נתינת גט קודם יציאה למלחמה" '''תחומין''' כז 409, 409-410 (תשס"ז).}}:===
מקובל לשייך את הנוהג לתקופת דוד המלך. אחת הפרשנויות ב[[תלמוד]] ל[[מעשה דוד ובת שבע]] אומרת שדוד לא חטא בלקיחת אשת איש כיוון שחיילי [[דוד המלך]] נהגו לתת גט לנשותיהם טרם צאתם לקרב: "דאמר רבי [[שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]]: כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו" (בבלי, [[מסכת שבת]], דף נ"ו, עמוד א). 
 
עיון בגמרא מראה כי הנוהג התחיל כבר קודם לכן, בתקופת [[שאול המלך]].
זאת למדה הגמרא מהפסוק: "ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח" (שמואל א', י"ז, י"ח), בו צווה דוד על ידי אביו ישי ללכת לבקר את אחיו המגוייסים לצבא שאול המלך ללחימה בפלשתים. דרשו [[חז"ל]] על פסוק זה: "מאי ערובתם? תני רב יוסף: דברים המעורבים בינו לבינה" (בבלי, [[מסכת שבת]], דף נ"ו, עמוד א). ביאר שם רש"י: (ד"ה דברים) "היינו קדושין - תקח - תבטל על ידי גט שתביא להם מן המלחמה".
 
לפי בעל הטורים, הנוהג הונהג אף קודם לכן- ע"י משה רבינו, אך במתכונת אחרת- שנועדה להתמודד עם הצורך ב"[[ייבום]]" ו"[[חליצה]]" במידה והחייל הנופל היה נשוי אך ללא ילדים. תקנתו של דוד, כאמור- הופנתה לכל חיי ולא רק למי שאין לו ילדים- במטרה למנוע עגינות.
 
===השימוש ב"גט על תנאי":===
ב[[ישראל]] הועלתה הצעה לפיה כל חייל קרבי נשוי יפקיד בידי הרבנות גט על תנאי, והרבנות תפעיל גט זה אך ורק אם החייל הפך לנעדר והותיר את אשתו עגונה. הצעה זו נדחתה, בין השאר עקב החשש מהשפעתה השלילית על מורל החיילים.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==ראו גם==
* [[שיור בקידושין וגירושין]]
משתמש אלמוני