|
|
|
=== קרינה, גזי חממה ומודל תרמודינמי===
פרופסור רוברט ה. אסנהיי (Robert H. Essenhigh), מ[[אוניברסיטת קיימברידג']] פיתח מודל תרמודינמי מקיף של מפל טמפרטורה המבוסס על משוואות שוסטר שוורצשילד (S-S), המתארות דרך מעבר קרינה באטמוספירה, בהתחשב גם בספיגת הקרינה על ידי גזי חממה {{הערה|{{cite web | title = Prediction from an Analytical Model of: The Standard Atmosphere Profiles of Temperature, Pressure, and Density with Height for the Lower Atmosphere; and Potential for Profiles-Perturbation by Combustion Emissions | author = Robert H. Essenhigh | id=Paper No.03F-44: Western States Section Combustion Institute Meeting: Fall (October) 2003 | url = http://altmine.mie.uc.edu/nuclear/htmfile/atmcombXC.pdf}}}}. "הפתרון חוזה, יחד עם המידע הנסיוני של הסטנדרט האטמוספירי, דעיכה לינארית של הטמפרטורה ברביעית עם הלחץ. בקירוב ראשון, דעיכה לינארית של הטמפרטורה עם הגובה עד הטרופוספירה (שכבת הטרופוספירה הנמוכה, כ-10 ק"מ". הצפיפות והלחץ המנורמלים החזויים מתאמים לתוצאות הניסיוניות. סריקאנת' קולן (Sreekanth Kolan) במהלך מחקרו ב[[אוניברסיטת המדינה של אוהיו]], הרחיב את המודל לתאר גם את מאזן האנרגיה בשכבות האטמוספירה{{הערה|{{cite web | title = Study of energy balance between lower and upper atmosphere | author = Sreekanth Kolan | year = 2009 | url = http://etd.ohiolink.edu/view.cgi/Kolan%20Sreekanth.pdf?osu1259613805 | publisher = Ohio State University | id = osu1259613805 }}}}.
== חשיבות במטאורולוגיה ==
למפלי טמפרטורה המגוונים באטמוספירת כדור הארץ, בעיקר בטרופוספירה, חשיבות רבה במטארולוגיה. באמצעותם ניתן לבדוק אם חבילת אוויר נוסקת תעלה מספיק עד שהמים בה יתעבו לעננים, ואם האוויר ימשיך לעלות ליצירת ענני גשם ואף ענני סערה, [[קומולונימבוס]].
|
