הבדלים בין גרסאות בדף "יובנאליס"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
מ (בוט החלפות: תאור\1)
בסאטירה ו, יובנאליס מציין יהלום ידוע שהתייקר בשל העובדה שענדה אותו הנסיכה היהודיה [[ברניקי]], תוך שהוא מזכיר את השמועה שנפוצה על [[גילוי עריות]] בינה ובין אחיה [[אגריפס השני]]. הוא מזכיר את השמועה (הנזכרת רק אצל [[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 20, פרק ז', פסקה ג', סעיפים 145-146.}}) באופן עוין לברניקי כיהודיה, כאשר הוא מכנה את אגריפס "הברברי" ואת ברניקי "אחותו־[[פילגש]]ו", בארץ {{ציטוטון|שם בְּשבָּת של שנת שבתון בלי מנעל הוא המלך, וחזירים מגיעים לרֹב זֹקֶן בחסד מקדם}}.{{הערה|רחל בירנבאום, '''יובנאליס: הסטירות''', סטירה ו, טורים 160-157, עמ' 134; [http://www.tertullian.org/fathers/juvenal_satires_06.htm יובנאליס, סטירה 6] {{אנגלית}}}}
ייתכן שאזכור השבת בה המלכים יחפים כוונתו למנהג העלייה ל[[הר הבית]] ללא מנעלים,{{הערה|{{משנה|ברכות|ט|ה}}.}} מנהג שגם מלכים היו חייבים בו, וייתכן גם שיובנאליס בלבל את השבת עם [[יום הכיפורים]], שאסורה בו נעילת סנדלים.{{הערה|{{משנה|יומא|ח|א}}.}}{{הערה|דבורה גילולה, '''הלצות על יהודים בספרות הרומית''' (מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך תשמ"ו), ח. יובנאליס, עמ' 32-31.}}
השבתות היחפות והרחמים על חזירים נועדו להלעיג את המנהגים היהודיים, לעג המתעצם על ידי כריכת המנהגים הללו עם זוג מגלי העריות, ובכך להציג את הסתירה בין דקדוקי הפולחן הקפדניים של היהודים לבין חוסר הקפדנות שלהם בדבר בסיסי וחשוב באמת - העבירה החמורה של גילוי עריות.{{הערה|פטר שפר, '''יודופוביה''', פרק 3, עמ' 117.}} המילים "עתיקת יומין" ו"אריכות ימים" מצטרפות לתיאוריהלתאוריה של דת עתיקה המטיפה לרחמים אך מידת הרחמים כלפי מי? הסיום הוא מפתיע ובלתי צפוי, אי ההתאמה שבו מעמיקה את תחושת הלעג והגיחוך של הקורא "מידת רחמים... לחזירים".{{הערה|דבורה גילולה, '''הלצות על יהודים בספרות הרומית''' (מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך תשמ"ו), ח. יובנאליס, עמ' 32.}}
 
==השפעתו של יובנאליס==