אלי רוזנברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
במסגרת עבודתו המקצועית ב"אבנר" העריך רוזנברג כי באזורים גאולוגיים מסוימים בים התיכון, בקרבת חופי ישראל, מצוי גז. הוא החליט על ביצוע קידוח בשדה "[[נועה (שדה גז)|נועה]]", שדה הגז המסחרי הימי הראשון, שאותו קרא על שם בתו הצעירה. קידוחי "נועה" וקידוחי "מרי" הכלכליים שבאו אחריהם בוצעו במסגרת [[שותפות ים תטיס]], שאת הקמתה יזם ב-[[1999]] (עם "דלק" ו"סאמדאן" [Samedan] - שהפכה לימים ל[[נובל אנרג'י]]). שותפות זו פועלת עד היום בתחום מאגרי הגז באזור.
 
באוקטובר 2015 אישר [[משרד האנרגיה והתשתיות]] לקבוצה בראשותשיזם והקים רוזנברג לחדש את הקידוח בשדה "חלמיש 1", באזור חתרורים שבנגב, בין איזור ערד לים המלח. באתר זה מצא רוזנברג נפט כבר ב-[[1995]], אבל הקידוח נסגר משיקולי אי-כדאיות כלכלית באותה עת{{הערה|[http://www.themarker.com/markets/1.2763101 הממונה על הנפט אישר: הגאולוג המולטי-מיליונר אלי רוזנברג יחפש נפט ב"חתרורים", דה-מרקר, 20 באוקטובר 2015]}}. ב[[מאי]] [[2016]] פרסם מעריך חיצוני (Dunmore Consulting) דו"ח המצביע על 100% של ודאות גיאולוגית להימצאות נפט באתר "חתרורים", בהיקף של בין 7 ל-11 מיליון חביות. רוזנברג מחזיק באמצעות חברה בשליטתו ב-2.5% מרישיון חתרורים{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001120738 הזדמנות ישראלית: מאגר נפט בשווי כ-1.2 מיליארד ₪ ב"חתרורים", גלובס, 1 במאי 2016]}}.
 
כיום מעורב ד"ר רוזנברג בפעילויות בינלאומיות שונות בתחום חיפושי מקורות אנרגיה באירופה ובאמריקה.