שלמה בן אלקנה – הבדלי גרסאות

* במאי [[1966]] גילה שלמה בן אלקנה את מקום קבורתם של 13 חללי ההתקפה על גשר [[אכזיב]], שנהרגו ב[[ליל הגשרים]] שבין ה-16 ל-17 ביוני [[1946]], אשר למחרתו נמצאו במקום המעשה רק שרידים מועטים מן הגופות. חקירתו של בן אלקנה הובילה לקבר אחים ב[[חיפה]], שבו נקברו החללים בחפזון ובחשאיות זמן קצר לאחר האירוע ובחלוף השנים נשתכח מעשה הקבורה ומקומה. לאחר גילוי הקבר בחיפה הועברו שרידי הגופות לקבורה סמוך לגשר לידו נפלו החללים.

* בשנת 1966 ניסה שלמה בן אלקנה לפתור את תעלומת העלמם של [[כ"ג יורדי הסירה]]. חקירתו, כיתר החקירות שנערכו בנושא העלמם של הספינה ואנשיה לא נשאה פרי. יתירה מזו, בגין חקירתו זו נתעוררה מחלוקת בינו לבין [[יוסף קוסטיקה]], איש [[המחלקה הסורית]] של ארגון [[ההגנה]], שמצא לנכון להתלונן על בן אלקנה בפני [[מפכ"ל המשטרה]].

===איתור עצמות אבשלום פיינברג===

גולת הכותרת של גילוייו של בן אלקנה הייתה [[מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג|גילוי הגופה]] של [[אבשלום פיינברג]] איש [[ניל"י]], שהייתה טמונה חמישים שנה בחולות [[רפיח]]. לאחר שאבשלום פיינברג נעלם בראשית שנת [[1917]] בבורחו מפני ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקים]] לחולות [[סיני]] באזור רפיח, נעשו ניסיונות לא מעטים לחפש את גופתו. הניסיונות הראשונים נעשו בתקופה הסמוכה להירצחו של פיינברג, הן על ידי הבריטים והן על ידי אנשי ניל"י. בראשית שנות השלושים מצא המהנדס בנימין רן את מקום הקבר, אך הקבר לא זוהה בוודאות. רק לאחר [[מלחמת ששת הימים]], משתפס [[צה"ל]] את השטח שבו נרצח פיינברג, פוענחה התעלומה באופן סופי על ידי שלמה בן אלקנה, שמצא בסוף שנת [[1967]] את השלד בחולות רפיח, והשלד זוהה כְּשלדו של אבשלום פיינברג, והועבר בטקס צבאי ל[[הר הרצל]]. מציאת השלד והעברתו גרמו לטיהור שמו של [[יוסף לישנסקי]] מן ההאשמות ברצח אבשלום. בעקבות זאת הועברו גם עצמותיהם של אנשי ניל"י נוספים להר הרצל בטקסים ממלכתיים ואנשי ניל"י זכו להנצחה רשמית של מדינת ישראל.