המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי – הבדלי גרסאות

ב-20 באוקטובר 1957 זכו אנשי הקבוצה, לאחר טיפוס קשה, ליהנות מנוף הרים מרהיב, לאחר חודשים על מדף הקרח השטוח והמונוטוני בשקלטון. עם המראה משמח העין נתגלו גם הקשיים הרבים בהמשך הדרך, שנפתחה לפניהם באוויר הקוטב הצלול עד מאה קילומטרים ויותר. מזג האוויר, בהמשך המסע, היה בהיר ונוח לעריכת מיפוי. בלילה שבין ה-22 ל-23 באוקטובר חל [[ליקוי חמה]] כמעט מלא, שהרעיף אור כחול זר ומוזר על הקרחון וההרים, אך בניגוד לחששות, הכלבים לא גילו כל התרגשות לנוכח העלטה הפתאומית. באותו יום קרא פוקס לכל צוותי הכלבים לחזור למחנה האוויר כדי להכין את הטרקטורים והציוד למסע העיקרי.{{הערה|פוקס, "מסע הקוטב הדרומי", 145}}

 

 

==מסעות האביב והקיץ מבסיס סקוט==