שיר השירים רבה – הבדלי גרסאות

==מקורותיו של החיבור וסגנונו==

 

 

השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה ה[[אלגוריה|אלגורית]]-היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין [[עם ישראל|כנסת ישראל]]. הדוד (המכונה גם דודי, רעי) הוא האל, והרעיה (המכונה גם כלתי, יונתי, תמתי, אחותי) היא ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, [[קריעת ים סוף]], [[נדודי בני ישראל במדבר]], [[מתן תורה]], [[המשכן]], [[בית המקדש]], קיום ה[[מצווה|מצוות]], שיעבוד הגלויות ו[[אחרית הימים]]. לדעת [[שאול ליברמן]] כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד ובית העולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את כל פסוקי המגילה בעקביות בנושא אחד. במדרש שיר השירים רבה לא ניתן למצוא שיטתיות ברורה. על כל פסוק ופסוק מובאות דרשות אלגוריות מגוונות ושונות בזה אחר זה. יש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת.