חינוך ממלכתי דתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
clean up, replaced: == '''חזון החמ"ד''' == ← == חזון החמ"ד == באמצעות AWB |
||
שורה 10:
המגמה החינוכית של "זרם המזרחי" הייתה חינוך דתי [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] בשילוב [[ציונות]] ומודרניזם. שאיפתו הייתה הקניית חינוך לאומי-דתי. בניגוד לנהוג בבתי ספר חרדיים וב[[תלמוד תורה|חדר]] לימדו בבתי הספר של המזרחי גם מקצועות חול: [[מדעים]], מקצועות הומניים ו[[שפה|שפות]].
==
[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/BB4535D1-7E6D-440D-A44E-8D80B2BD3908/203651/2850.pdf חזון החמ"ד] נכתב ע"י מועצת החמ"ד בשיתוף הנהלת החמ"ד המורחבת בשנת 2013, בהובלת ראש מינהלת החינוך הדתי מאז 2010 הרב ד"ר אברהם ליפשיץ
שורה 18:
* בין אדם לזולתו: חינוך להכרת מעלת האדם, הנברא בצלם אלוקים, ולדבקות בכלל הגדול של "ואהבת לרעך כמוך" ובמצוות הנובעות ממנו.
* בין אדם לעמו: חינוך לאהבת כלל ישראל, מתוך אחריות אישית ומעורבות חברתית.
* בין אדם לארצו ולמדינתו: חינוך לאהבת הארץ, להכרה בערכה הרוחני, הלאומי וההיסטורי של מדינת ישראל, לאחריות לעתיד המדינה ולנכונות לפעול
==הבסיס החוקי==
{{להשלים}}
[[חוק חינוך ממלכתי]], שאושר בכנסת באוגוסט 1953, בא לבטל את [[שיטת הזרמים בחינוך]], והביא להחלפת "זרם המזרחי" בחינוך הממלכתי דתי, שבניהולו של משרד החינוך. בחוק נקבעו פריבילגיות מסוימות לחינוך הממלכתי-דתי והוחלט שיהיה עליו ממונה דתי אורתודוקסי וששר החינוך יידרש להתייעץ עם מועצה מיוחדת בכל הקשור בחינוך זה. בתי הספר של [[החינוך העצמאי]] של הזרמים ה[[חרדים|חרדיים]] ובתי הספר של [[אגודת ישראל]] נותרו מחוץ למסגרתו של החינוך הממלכתי-דתי.
ב[[חוק חינוך ממלכתי]] התשי"ג-1953 נכתב: {{ציטוטון|'''חינוך ממלכתי דתי''' פירושו - חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם, ובהם מחנכים לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית}}
[[המינהל לחינוך דתי]] ב[[משרד החינוך והתרבות]] הוא הממונה על הפעלת המסגרת החינוכית של בתי הספר המוגדרים "ממלכתיים דתיים": הכשרת המורים ואישורם לפעול במוסדות הנכללים במסגרת זו, קביעת תוכנית לימודים ועקרונות פדגוגיים. סעיף 18 קובע: {{ציטוטון|המועצה לחינוך ממלכתי דתי רשאית לפסול, מטעמים דתיים בלבד, מינויו או המשכת שירותו של מנהל או מפקח או מורה במוסד חינוך ממלכתי דתי}} בהתאם, אנשי ההוראה בזרם הממלכתי-דתי הם רובם ככולם דתיים, וכל מורה נדרש לחתום על הצהרה שהוא מקיים אורח חיים דתי. כמו כן אין במערכת מורים [[ערבים]].
==מאפייני החמ"ד ותלמידיו==
בשנת הלימודים התשע"א למדו במערכת החינוך בישראל מגן טרום חובה ועד כיתה י"ב כ-1.57 מיליון תלמידים, כאשר 266,000 (17%) מתוכם למדו במערכות החינוך של החמ"ד. בבתי הספר עצמם (ללא הגנים) מהווים תלמידי החמ"ד 14% מכלל התלמידים במדינה{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 11 }}. ב-80% מבתי הספר העל-יסודיים בחמ"ד נהוגה הפרדה מגדרית בין בנים ובנות, כאשר בבתי הספר היסודיים מגמות ההפרדה התעצמו מאוד מאז שנת 2000: בעוד בשנת 2000 רק 43% מתלמידי החמ"ד בחינוך היסודי למדו בכיתות נפרדות בשנת 2015 כבר 61% למדו בכיתות נפרדות{{הערה|1=[[אייל ברגר]], [http://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2016/02/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[יולי 2015]], עמוד 27 }}. עם זאת, למרות שמדובר בחינוך דתי כ-25% מהתלמידים בחמ"ד מגיעים מבתים מסורתיים או חילוניים{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 17 }}.
הרקע החברתי-כלכלי של תלמידי החמ"ד נמוך מהרקע החברתי-כלכלי של תלמידי החינוך הממלכתי. בהתאם לכך, אחוז התלמידים מהעשירון העליון בחמ"ד הוא נמוך ומנגד אחוז התלמידים מהעשירון התחתון גבוה באופן ניכר{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 23-18 }}. כמו כן, מרבית אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לומדת במוסדות החמ"ד וכך גם כרבע מהתלמידים בעיירות הפיתוח הנם תלמידי מוסדות החמ"ד{{הערה|1=[[אייל ברגר]], [http://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2016/02/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[יולי 2015]], עמוד 82, עמוד 107 }}.
== מאפיינים לימודיים והישגים ==
מלבד המקצועות הכלליים הנלמדים בחינוך הממלכתי, בבתי הספר של החמ"ד מקדישים גם שעות רבות ללימודי קודש ובכלל זאת: תנ"ך, תושב"ע, תלמוד, דינים ומחשבת ישראל. בחלק מהמקצועות הכלליים, כדוגמת ספרות והיסטוריה, תלמידי החמ"ד לומדים תכנית לימודים ייחודית המותאמת לערכי החמ"ד ומשנתו.
הישגי תלמידי החמ"ד בבחינות המיצ"ב נמוכים במעט מהישגי תלמידי החינוך הממלכתי במקצועות מתמטיקה, מדעים ועברית. לעומת זאת, במקצוע האנגלית הישגי תלמידי החמ"ד נמוכים באופן ניכר מהישגי תלמידי החינוך הממלכתי, ומגמה זו ניכרת גם באחוז הנמוך של תלמידי החמ"ד הניגשים לבחינת חמש יחידות באנגלית, ובהישגים הנמוכים של בוגרי החמ"ד בפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch dati.pdf '''לימודי האנגלית בחברה הדתית-לאומית'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ינואר 2016]], עמוד 34}}.
== בוגרי החמ"ד ==
מתוך כ-7,000 בנים המסיימים את כיתה י"ב בחמ"ד בכל שנתון, כ-30% ממשיכים לישיבות הסדר וישיבות גבוהות, כ-15% ממשיכים למכינות קדם צבאיות, והיתר ממשיכים לגיוס צבאי מיד לאחר כיתה י"ב{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 34}}. כיום, הכיפות הסרוגות מהווים חלק ניכר בשדרת הפיקוד הזוטרה והבינונית של היחידות הקרביות בצה"ל, ויש להם נוכחות מוגברת ביחידות המובחרות של הצבא. ב-2007 פורסם כי כ-40 אחוזים מבוגרי [[קורס קצינים בצה"ל|קורס קצינים]] הם דתיים לאומיים{{הערה|{{nrg|מאת רועי שרון ופליקס פריש|בלי כיפות על מגרש המסדרים|630/543|31 באוגוסט 2007||1|1}}}}{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|13% מהמ"פים בצה"ל - מתנחלים; פי חמישה מחלקם באוכלוסייה|1.1223129|29 בספטמבר 2010}}}}.
לעומת זאת, רוב מוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס של בנות לצבא וכך רוב מוחלט של בוגרות החמ"ד אינן פונות לשירות צבאי אלא לשירות לאומי. כ-75% מבוגרות החמ"ד המבצעות שירות לאומי עושות זאת במשך שנה אחת לעומת 25% שהשירות הלאומי שלהן אורך שנתיים{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 45-37}}. עם זאת, כרבע מבוגרות החמ"ד פונות לשירות צבאי, כאשר בשנים האחרונות ישנה מגמה של עלייה באחוזי המתגייסות מקרב בוגרות החמ"ד, תופעה שמעוררת דיון ומחלוקת בין הזרמים השונים בציונות הדתית.
==ראו גם==
שורה 59:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|חינוך}}
| |||