אבו עוביידה בן אל-ג'ראח – הבדלי גרסאות

clean up, replaced: [[קטגוריה: ← [[קטגוריה: (3) באמצעות AWB
מאין תקציר עריכה
(clean up, replaced: [[קטגוריה: ← [[קטגוריה: (3) באמצעות AWB)
==קורות חייו==
===בתקופת הנביא מוחמד===
המסורת האסלאמית מספרת כי אבו עוביידה נולד בשנת [[538]] לעבדאללה בן אל-ג'ראח, סוחר מ[[שבט קורייש]]. המסורת מהללת את משפחתו כאצילים, שעוד בטרם התאסלמו היו מפורסמים באומץ לבם ובצניעותם. בשנת [[611]] החל הנביא [[מוחמד]] להטיף את תורתו לאנשי [[מכה]], ואבו עוביידה היה בין הראשונים לקבל עליהם את הדת החדשה. ביחד עם הנביא הוא נאלץ לסבול רדיפות של בני משפחתו ובני השבט, ובשנת [[622]] ליווה את מוחמד ל[[הג'רה]] לעיר ית'רב, לימים [[אל-מדינה]].
 
בשנת [[624]] השתתף אבו עוביידה ב[[קרב בדר]], שהסתיים בניצחון הצבא האסלאמי הקטן על בני שבט קורייש. בקרב הותקף אבו עוביידה על ידי אביו, ואבו עוביידה הרג אותו ב[[דו-קרב]]. בשנת [[625]] השתתף אבו עוביידה ב[[קרב אוחוד]] והגן בגופו על הנביא מוחמד בעת הנסיגה. הוא השתתף במשא ומתן עם אנשי [[מכה]] וחתם על [[הסכם חודיבייה]], הסכם [[שביתת נשק]] שנחתם בין הנביא מוחמד לאנשי מכה ב-[[628]]. בשנת [[630]] השתתף אבו עוביידה כמפקד אחד מארבעת הגדודים האסלאמיים בכיבוש מכה, ולאחר מכן השתתף ב[[קרב תבוכ]], שפתח בשנת [[630]] את המלחמה בין הערבים בהנהגת [[מוחמד]] לבין ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטים]]. בשנת [[632]] נפטר מוחמד, ומאבקי הירושה העלו לכיסא את [[אבו בכר]], ה[[ח'ליף]] הראשון.
 
===כיבוש סוריה וארמניה===
מאחר שלצבא הביזנטי לא הייתה כל תוכנית חלופית למקרה שבו יוכרע קרב הירמוך לטובת המוסלמים, נסוג רוב הצבא הנותר אל עומק השטח הביזנטי והותיר בכך את סוריה לידי הצבא האסלאמי, שנע במהירות, ומבלי להיתקל בהתנגדות של ממש, חזר ותפס את דמשק וחומס. תוצאה נוספת של הקרב הייתה שבירה מוחלטת של רוח הלחימה של הצבא הביזנטי.
 
לאחר כיבושה מחדש של סוריה הופנה המאמץ האסלאמי ל[[ארץ הקודש]]. בסוף [[637]], לאחר מצור ממושך, נכנעה [[ירושלים]]. משאפסה תקוותם של המגִנים לחילוץ ביזנטי, [[קיסריה]], בירת הפרובינציה והנמל החשוב לאורך החוף הארץ ישראלי שקיבלה אספקה דרך הים, נכנעה למצור יבשתי בשנת [[640]] ביחד עם שאר ערי הנמל הביזנטיות לאורך החוף המזרחי של [[הים התיכון]]. לאחר כיבוש ירושלים חזרו המוסלמים לאזור צפון סוריה, ולמרות נוכחות ביזנטית בכל הערים המבוצרות וגילויי התנגדות במרכזים הגדולים, נכנעה העיר [[חאלב]] באוקטובר [[637]] משהוברר למפקד חיל המצב כי כל עזרה וסיוע ביזנטי לא יגיעו לעיר. לאחר קרב בשערי העיר [[אנטיוכיה]] נטש הרקליוס את העיר שבה ישב ויצא עם פקידיו והאצולה הביזנטית לקונסטנטינופול. העיר עצמה נותרה להתמודד עם גורלה, ולאחר מצור קצר נכנעה. דהרת הצבא האסלאמי לא נעצרה, תוך תנועה וניצול העובדה שהצבא הביזנטי נמנע מכניסה לקרב והפקרת חיל המצב של המבצרים והערים הביזנטיות לחסדי המוסלמים. האסון בירמוך חבר לעובדה שהקיסר הרקליוס היה על ערש דווי. אשתו והאצולה הביזנטית היו עסוקים במלחמות ירושה ובמאבקים אידאולוגיים דתיים, שפילגו את האימפריה ורוקנו את כוח חיותה{{הערה|John Julius Norwich. ([[1998]]). ''A Short History of Byzantium''. Vintage. p.97}}. כך כבש הצבא האסלאמי את [[ארמניה]] בשנת [[638]] ונכנס אל תוך [[אנטוליה]]. גם כאן חזר המחזה של כניעה המונית של ערים ומבצרים. המכבש האסלאמי נעצר רק לאחר [[מגפת הדבר באמאוס|מגפת דבר]], שעשתה שמות בשורות הצבא האסלאמי, ובצורת קשה, שמנעה [[מרעה]] מסוסי הפרשים, כמו גם הדחתו של ח'אלד אבן אל-וליד, המצביא המוסלמי, מתפקידו. גורמים אלה לא אפשרו לצבא האסלאמי להמשיך במערכה.
בשנת 638 הוכה הלבנט על ידי [[בצורת]] שהביאה לרעב כבד. אבו עוביידה הוכיח את יכולתו כמנהיג ומארגן ושלח ל[[אל-מדינה]] שיירות עם מצרכי מזון שהקנו לו את תודת הח'ליף. עוד בטרם הצליחו תושבי סוריה להתאושש מהרעב, הכתה [[מגפה|מגפת]] [[דבר (מחלה)|דבר]] שקצרה קורבנות רבים ובהם אבו עוביידה. על פי המקורות האסלאמיים, הח'ליף הזמין את אבו עוביידה להימלט ולהציל את נפשו, אך אבו עוביידה סירב וביקש להישאר עם חייליו. בניסיונו לצאת מהאזור מוכה המגפה והערים הצפופות, הוא הגיע ליישוב '''ג'בייה''' (ידוע גם בשם גביטה בניב [[סורית|סורי]]-[[ארמית|ארמי]]), השוכן במרחק של כ-5 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר הסורית המודרנית [[נווה (עיר בסוריה)|נווה]] ונמצא על הכביש שמחבר את [[קונייטרה]] עם אזור ה[[חורן]] שבדרום סוריה, בסמוך לזירת ניצחונו הגדול בקרב הירמוך. מהלך זה היה מאוחר מדי, והוא מת מהמגפה, ועל פי חלק מהמסורות נקבר במקום{{הערה|N.K. Singh. ([[2003]]). ''PROPHET MUHAMMAD AND HIS COMPANIONS''. P.119. ISBN 978-8187746461}}{{הערה|על העיר נווה ראו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/alatar/alatar14.pdf מאמר] של בן-ציון רוזנפלד נווה - בירת הבשן מימי הורדוס ועד הכיבוש האסלאמי.}}.
 
מסגד שבו קבר המיוחס לאבו עוביידה נמצא ב[[ירדן]] בסמוך ל[[דיר עלא]] (על אם הדרך ליישוב הקדום [[פלה (יישוב קדום)|פלה]]).{{הערה|http://www.travbuddy.com/travel-blogs/32880/Shrine-Abu-Ubaidah-ibn-al-Jarrah-8.}}.
 
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה: היסטוריה אסלאמית]]
[[קטגוריה: המאה ה-7]]
[[קטגוריה: ערבים]]