האזנת סתר – הבדלי גרסאות

האזנה למטרת ביטחון המדינה מבוצעת על ידי [[שירות ביטחון כללי|השב"כ]] או על ידי [[אגף המודיעין]] ב[[צה"ל]]. מי שמתיר בחתימתו האזנת סתר למטרה זו הוא [[שר הביטחון]] או [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] בלבד, וההיתר תקף עד שלושה חודשים מיום הוצאתו, אך ניתן להאריכו. במקרים דחופים, ראש רשות הביטחון הרלוונטית (ראש השב"כ או ראש אגף המודיעין) רשאים להתיר האזנה גם ללא אישור הדרג המדיני הבכיר, וזאת ל-48 שעות בלבד. בצה"ל, מותרת האזנה למרבית הטלפונים הצה"ליים באישור [[קשר"ר‏‏ר]]‏‏{{הערה|1=‏פקודת מטכ"ל [http://dover.idf.il/IDF/pkuda/030101.doc 3.0101]‏}}.

האזנה למטרת גילוי ומניעת עבירות, מבוצעת על ידי [[משטרת ישראל|המשטרה]] או על ידי גופי חקירה אחרים (כמו [[רשות ניירות ערך]] או [[הרשות להגבלים עסקיים]]). היתר להאזנה כזו מתקבל על ידי [[שופט]] ב[[בית המשפט המחוזי]], לאחר שהוצגו בפניו נימוקים לפגיעה ב[[הזכות לפרטיות|פרטיות]] למטרת מניעה מראש או גילוי בדיעבד של פשע (עבירה שעונש המקסימום לגביה הוא מאסר 3 שנים ומעלה). במקרים דחופים רשאי [[המפקח הכללי של משטרת ישראל]] להתיר האזנה ל-48 שעות.