אוליבין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית מינרל# |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מינרל
|שם=אוליבין
|תמונה=[[
|כותרת תמונה=
|הרכב כימי=Fe,Mg)<sub>2</sub>SiO<sub>4</sub>)
|מערך קריסטלוגרפי=[[אורתורומבי]], נזוסיליקט
|צורת הגביש=גרגרי. לעתים מסיבי. נדיר למצוא גבישים תאומים
|צבע=ירוק
|ברק=זגוגי
|שקיפות=שקוף עד שקוף למחצה
שורה 18:
|מינרלים נלווים=[[ספינל]], [[הורנבלנדה]], [[קוורץ]], [[פלגיוקלז]], [[סרפנטין]]
|סוגים=[[פורסטריט]]
[[פאיאליט]]
שורה 27 ⟵ 25:
}}
'''אוליבין''' הוא [[מינרל]] [[מינרלים סיליקטיים#נזוסיליקטים|נזוסיליקטי]] ([[סיליקט]] במבנה דמוי איים), שנוסחתו הכללית Fe,Mg)<sub>2</sub>SiO<sub>4</sub>). המינרל הוא בעצם שורת מינרלים [[איזומורפיזם (כימיה)|איזומורפיים]], כלומר תרכובות דומות בהרכבן
==תפוצה==
האוליבין הוא אחד המינרלים הנפוצים ביותר. בשל נקודת ההתכה הגבוהה של האוליבינים הם הראשונים ב[[שורת בואן]] להתגבש מתוך [[מגמה]] [[מאפי
האוליבין מצוי ב[[סלע יסוד|סלעי יסוד]] מאפיים עד אולטרה־מאפיים כדוגמת [[גברו]], ו[[בזלת]]. סלעים אולטרה־מאפיים מסוימים בנויים מאוליבין בלבד והם קרויים [[דוניט]] (dunite) או [[פרידוטיט]] (peridotite). לפרידוטיט יש הרכב כימי זהה להרכב של המגמה הנוזלית בתוך [[מעטפת כדור הארץ]], ולכן זהו המינרל הנפוץ ביותר בכדור הארץ מבחינה כמותית, אף שעל פני השטח וב[[קרום כדור הארץ]] אינו כה נפוץ.
שורה 39 ⟵ 37:
ניתן למצוא אוליבין בסלעי ה[[בזלת]] של צפון ארץ [[ישראל]].
ב[[מטאוריט
[[
==תכונות==
*'''צבע''': צבעו האופייני ירוק־זית ומכאן מקור שמו (Olive בלועזית), אם כי לפעמים הוא מקבל גוון אדמדם בשל התחמצנות הברזל שבו. האוליבין שייך לקבוצת המינרלים המֶלנוֹקרטיים (בעלי צבע כהה).
*'''מבנה''': קבוצת המינרלים האוליביניים מאופיינת במבנה אטומי ארוז בצפיפות שבה ה[[ארבעון|טטרהדרונים]] של הסיליקה (SiO<sub>4</sub>) נפרדים זה מזה וקשורים באמצעות [[יון|יונים]] של ברזל או מגנזיום, מבנה המשייך את האוליבינים לקבוצת ה'''נזוסיליקטים''' (מבנה דמוי איים). כל טטרהדרון של סיליקה מוקף בארבעה אטומי ברזל (או מגנזיום), וכל אטום של ברזל (או מגנזיום) משותף לשני טטרהדרונים של סיליקה.
*'''יציבות''': האוליבין הוא מינרל בלתי יציב. ככל שנקודת ההתגבשות של מינרל גבוהה יותר כך הוא יציב פחות, והאוליבין הוא המינרל הראשון להתגבש ב[[שורת בואן]]. האוליבין מתפרק בתהליכי [[בלייה]], בעיקר בלייה כימית, ל[[מינרלי חרסית|חרסית]]. אוליבין יכול להשתנות למינרל [[סרפנטין]], המצוי בסלעים מסוג [[קימברליט]], [[אופיוליט]] ו[[גברו]], שהרכבם המקורי הכיל כמויות גדולות של אוליבין. במקרים מסוימים הסרפנטין מחליף את האוליבין בצורה של [[פסאודומורפיזם]], כלומר הגבישים של הסרפנטין משמרים את מבנה הגביש של האוליבין.
שורה 56 ⟵ 52:
*[[אבן חן|אבני חן]]:
**[[פרידוט]] (Peridot - השם ב[[צרפתית]] לאוליבין) היא סוג של פורסטריט (אוליבין עשיר במגנזיום) בעל צבע ירוק־צהוב שנוהגים להשוותו לצבע הירוק של ה[[אזמרגד]]. הצבע נגרם עקב נוכחות של יוני ברזל במינרל. הפרידוט בעל הצבע הנאה ביותר מכיל פחות מ-15% ברזל וכולל [[יסודות קורט]] של [[ניקל]] ו[[כרום]].
**'''קריסוליט''' (chrysolite) שם שמקורו ב[[יוונית]] (צרוף של [[זהב]] ואבן) והיה מקובל ב[[גרמניה]] לתיאור אבן חן אוליבינית. כיום נהוג לקרוא כך לאוליבין בגון ירוק צהבהב בלבד.
**'''אזמרגד של ערב''' (Evening emerald) שם שתכשיטנים הדביקו לפרידוט בניסיון להגדיל את ערכו.
|