ביוסנסור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
[[תמונה:Glucometer01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכשיר למדידת רמת ה[[סוכר]] ב[[דם]].]]
'''ביוסנסור''' היינוהוא [[חיישן]] בו [[אינטראקציה|אינטראקציות]] ביו-מולקולאריות[[מולקולה|מולקולריות]] המשמשות לזיהוי [[תגובה כימית]] מתורגמות ל[[סיגנל|אות]] [[חשמל|חשמלי]].

ביוסנסור הינוהוא [[התקן]] המורכב משלושה אלמנטים:
# אלמנט ל'''זיהוי חומר ביולוגי ספציפי''' שהיינו חומר ביולוגי (כגון [[רקמה]], [[מיקרואורגניזם]], [[אברון]], [[קולטן]], [[אנזים]], [[נוגדן]], [[חומצת גרעין]] וכו') המתקשר ספציפית למולקולה רצויה.
# '''[[מתמר]]''' להמרת הזיהוי הביולוגי לשינוי פיזי במספר אופנים: [[אופטיקה|אופטי]], [[פיאזואלקטריות|פיאזואלקטרי]], [[תא אלקטרוכימי|אלקטרוכימי]] ועוד.
# אלמנט ל'''המרת השינוי הפיזי לאות חשמלי והצגתו למשתמש'''. באפליקציות מסוימות, המתמר שהוזכר בסעיף הקודם ממיר את הזיהוי הביולוגי ישירות לסיגנל חשמלי ומציג את המדידה.
 
מד ה[[גלוקוז]] המשמש חולי [[סוכרת]] למדידת רמת הסוכר בדם הינוהוא ביוסנסור. המכשיר משתמש באנזים ומתווך המצויים בתא מדידה אלקטרוכימי. האנזים [[גלוקוז אוקסידאז]] [[חימצון חיזור|מחמצן]] את הגלוקוז ובכך גורם ל[[חימצון חיזור|חיזור]] של ה[[קואנזים]] המתווך FAD. חיזור המתווך מוביל לחימצוןלחמצון האלקטרודה היוצרת [[זרם חשמלי]]. כמות הזרם הנמדדת מעידה על [[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] הגלוקוז.
במקרה זה, האנזים משמש כאלמנט לזיהוי ביולגיביולוגי והתא האלקטרוכימי כמתמר מזיהוי ביולוגי ישירות לאות חשמלי.
 
ההיסטוריה של פיתוח הביוסנסורים שזורה במחקרים החלוציים שביצע [[ללנד קלארק]], ביוכימאי אמריקאי, בשנות ה-50. קלארק פיתח את [[אלקטרודת קלארק]] למדידת רמת החמצן בדם. אלקטרודה זו היוותה את אבן הבניין הבסיסית למדי הגלוקוז הראשונים.