ספרדים ועדות מזרח (מפלגה) – הבדלי גרסאות

'''ספרדים ועדות מזרח''' הייתה [[מפלגה|מפלגת]] מרכז עדתית-[[יהדות ארצות האסלאם|ספרדית]] בישראל, אשר כיהנה בכננסתבכנסת [[הכנסת הראשונה|הראשונה]] ו[[הכנסת השנייה|השנייה]].

ראשיתה של התארגנות היהודים הספרדים והמזרחיםוה[[מזרחים]] בארץב[[ארץ ישראל]] הייתה במסגרת [[ועד העדה הספרדית]], שהוקם בשנת [[1860]]. סניפי הוועד המרכזיים פעלו בערים [[ירושלים]], [[יפו]], [[חיפה]] ו[[טבריה]] ותחום פעילותם בקהילות השונות היה ניהול מערכת החינוך, טיפול בענייני ה[[שחיטה]], הקבורהה[[קבורה]] והצדקהוה[[צדקה]].

בשנת [[1918]] נוסדה "הסתדרות הצעירים הספרדים", ששינתה את שמה "[[הסתדרות חלוצי המזרח]]" עם הצטרפות פעילים [[מזרחים]] אליה.

רצון ההנהגה הספרדית והמזרחית להשתלב בנציגויות השלטון של היישוב הניעה אותה להקים ועדים והסתדרויות בעלי אופי פוליטי יותר. כך בשנת 1920, סמוך למועד הבחירות ל[[אספת הנבחרים]] הראשונה, הוקמה "הסתדרות היהודים הספרדים בארץ ישראל", שהייתה למעשה איחוד בין וועדועד העדה הספרדית והסתדרות חלוצי המזרח. ההתמודדות ברשימה המשותפת ניסתה ליצור ריכוז כוח פוליטי שיביא לייצוג הולם של הספרדים והמזרחים באסיפת הנבחרים, במוסדות היישוב ובמוסדות [[ההנהלה הציונית]].

*הרחבת השתתפותם בבניןבבניין ביתנוהבית הלאומי.

#סדורסידור הרצאות מפעליםומפעלים תרבותיים.

#הפצת הכרה בין הספרדים בנוגע לכל השאלות התרבותיות, החברתיות והמשקיות הקשורות בהגשמת ביתנוהבית הלאומי בארץ ישראל.

#דאגה למילוי התחיבויותהתחייבויות שמטילה התנועה הלאומית על כל היישוב.

#עזרה וסיוע ליסודלייסוד מוסדות הבראה ומפעלים כספיים, כלכליים ומשקיים בארץ.

#הבטחת באות כחכוח מתאימה בכל המוסדות הלאומיים, הציבוריים והרשמיים.

#אימוץ ועזרה לעליה הספרדית.{{הערה|1= ידיעות הסתדרות הספרדים בתל- אביב. 15.11. בנובמבר 1935. ע' 4. }}

הנסיוןהניסיון לבסס דרישות פוליטיות על סמך הזהות העדתית והתרבותית של הספרדים והמזרחים, נתפסה כמגמה של התרחקות ושל חוסר רצון להשתלב ביישוב הישן. תיוג הספרדים והמזרחים כמתבדלים פגע ב[[לגיטימציה]] להתארגנותם. על כך נכתב בעיתון [[הבקר]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= על הספרדים לחשב היטב את דרכם... אנו מרגישים את עצמנו ארצישראלים בכל, מתנגדים ניגוד גמור לאותו טון של התבדלות עדתית... הספרדים שהם ילידי הארץ צריכים להיות ראשונים לטשטוש גבולין.|מקור="הבקר" 25.6. ביוני 1942 }}

המפלגה התמודדה ב[[הבחירות לאסיפה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] ב-[[1949]] וזכתה ב-4 מנדטים. המפלגה הצטרפה ל[[קואליציה]], ומנהיגה [[בכור שלום שטרית]] מונה ל[[שר המשטרה]]. שטרית עזב את המפלגה והצטרף ל[[מפא"י]] לקראת [[הבחירות לכנסת השנייה]] ב-[[1951]], והמפלגה נותרה ללא מנהיג אמיתי. היא זכתה רק בשני מנדטים, והצטרפה למפלגת [[הציונים הכלליים]], שהייתה אז המפלגה השנייה בגודלה בכנסת וחברה ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. לימים הצטרפה [[המפלגה הפרוגרסיבית]] אל הציונים הכלליים בהקמת [[המפלגה הליברלית]], שנמנתה ב-[[1973]] על מייסדי [[הליכוד]].

מספר חברי מפלגה לא היוהסכימו שבעי רצון מהאיחודלאיחוד עם הציונים הכלליים, והתמודדו עצמאית ב[[הבחירות לכנסת השלישית|בחירות לכנסת השלישית]], אז קיבלו 6,994 קולות, שהם 0.8% , ולא עברו את אחוז החסימה (שעמד אז על 1%). ובהם התמודדו גם ב[[הכנסת הרביעית|רביעית]], אז קיבלו 2,456 קולות שהם 0.2% (גם כן מתחת לאחוז החסימה שנשאר 1%).

| ב-[[10 בספטמבר]] [[1951]] הצטרפה הסיעה, יחד עם [[התאחדות התימנים בישראל]], ל[[הציונים הכלליים|ציונים הכלליים]].לרשימת מועמדים מלאה ראו [http://www.idi.org.il/media/512579/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%202-%20%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97.pdf כאן]