נבי סבלאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בהתאם לדיון בדף השיחה של המשתמשת
Dubasar1911 (שיחה | תרומות)
שורה 3:
'''מקאם נבי סבלאן''' הוא המקום השני בחשיבותו ל[[דרוזים בישראל]], אחרי קבר [[נבי שועייב]] (הנביא [[יתרו]]) ב[[קרני חיטין]]. מקובל לזהות את נבי סבלאן עם [[זבולון]] בן [[יעקב]], אולם אמאם אלבדר מבית הדין השרעי הדרוזי בחיפה סתר טענה זאת. המקום נמצא בראש [[הר זבול]] בגובה 814 [[מטר]]. כביש מוביל ממרכז [[חורפיש]] לאזור הקבר.
 
לפי מסורת זו אימץ סבלאן חיי צנע וסגפנות והקדיש את חייו לעבודת האל. הוא יצא מ[[מצרים]] ל[[חברון]] כדי לשכנע את עובדי האלילים לקבל את דת האל היחיד אבל בגלל התנגדותם הוא נאלץ לברוח לגליל והתיישב במערה על הר זבול, שם הקדיש את זמנו לימודללימוד כתבי הקודש תוך שהוא חי חיי סגפנות. החברונים עלו על עקבותיו אך בדרכם היה עליהם לחצות את [[נחל כזיב]] המקיף את ההר. אז אירע נס - מי הנחל גאו וחסמו את דרכם. מאז נקרא חלק זה של נחל כזיב בשם "ואדי חאביס" (חאביס - בערבית: מתבודד).
 
לפי המסורת בנה סבלאן במו ידיו חדר מעל המערה ובו התגורר והמשיך בלימוד הדת ובהפצתה. בערוב ימיו עבר לכפר בחא ב[[הר הדרוזים]] שם נפטר.
 
הדרוזים בנו על ההר מתחם גדול. המצבה נמצאת בחדר קטן במרכז המבנה. במקום גם אולמות לקבלות פנים, בית תפילה ובית ספר ללמודיללימודי דת (מדרסה). פעם בשנה, ב-[[10 בספטמבר]], נערכת חגיגה גדולה בהשתתפות אלפי דרוזים.
 
המסורת היהודית אינה מכירה את נבי סבלאן והיא מראה את קברו של זבולון בעיר [[צידון]] ב[[לבנון]].