כביש הנפט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת שדה "כתובית" לשדה "כיתוב" בתבנית#
אין תקציר עריכה
שורה 19:
==צינור הנפט הטרנס-ערבי==
{{ערך מורחב|צינור הנפט הטרנס-ערבי}}
צינור הנפט הטרנס-ערבי הוקם במסגרת יוזמה משותפת של מספר חברות אמריקאיות, והוא נמתח לאורך 1,214 ק"מ מ[[קייסוימה]] שב[[ערב הסעודית]] ועד נמל [[צידון]] ב[[לבנון]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] השתלטה ישראל על קטע באורך של 47 ק"מ מהצינור, אך אפשרה את המשך פעולתו. עם זאת, בשל בעיות שונות הלך הצינור ויצא מכלל שימוש, וכיום אינו פעיל עוד. כיום נעשה שימוש בצינור כדי להעביר מים מקידוחים שונים בגולן.
 
==הכביש==
כביש הנפט נסלל ככביש שירות לאורכו של הצינור. אורכו של הכביש המלווה את צינור הנפט בתחומי ישראל הוא 45 ק"מ. 2 הק"מ בקצהו הדרומי נהרסו בהקמת מערכת הקו הראשון בגבול עם סוריה. בנוסף, קטע בן 4 ק"מ בקצהו הצפוני של הכביש אינו נחשב בדרך כלל כחלק מ"כביש הנפט", והוא מוכר כחלק מ[[כביש 999]] (כביש [[הר דב]]). בשל כך שציר הנפט הוא כביש פרטי שאינו מתוחזק על ידי [[ החברה הלאומית לדרכים בישראל]], לא הוצמד לו מספר.
הקטע שבין צומת [[קשת (יישוב)|קשת]] וצומת נפח עובר בשטחי אש ולכן יש לתאם עם רשויות [[צה"ל|הצבא]] טרם הנסיעה בו.
 
בשנת 2015 הסתיימו עבודות שיפוץ ע"י [[רשות הטבע והגנים]]. קטע הכביש שבין צומת רוויה לצומת בניאס שופץ והוא בטוח לנסיעה לכל סוגי הרכב. במסגרת העבודות הוקמו ארבעה מצפורים לאורך הקטע. כמו כן הוסרו גדרות בחלק מן התוואי כדי לפתוח מסדרון אקולוגי לאורך הגולן.
 
===צמתים לאורך הכביש===