שיחה:רצון ערוסי – הבדלי גרסאות

:::::::::::::::א. רוב החרדים הרגילים לא עושים עניין גדול משלוש השבועות, שבסופו של דבר הן מדרש אגדה. ב. אין תפיסה דתית לאומית אחת, וגם לא חרדית אחת. ג. לא כל החרדים סוברים שהמקדש ירד מהשמים, ולא כל הדתיים חולקים על זה. זה פשוט לא גורם מאבחן בין הקבוצות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ט בניסן ה'תשע"ו • 22:00, 27 באפריל 2016 (IDT)

::::::::::::::::ברוח דבריו ("שני יהודים, שלוש דעות") הרי שאין בסיס לשום חלוקה מגדרית. א. מדרש אגדה זה קיבל משמעותית הלכתית עבורם. גם אם הם "לא עושים עניין גדול" מזה, זה עדיין מאפיין עבורם. ב. אכן, לא הכל שחור לבן, אבל אם בוחנים את הדברים, הרי שהדתיים הלאומיים מתאפיינים בגישה שמשמעותה שיש לבנות את בית המקדש, או להכין את הקרקע לבנייתו (גם הרב מרדכי אליהו, שסבר שבית המקדש ירד מהשמיים, לא טען שהעיסוק סביב הגאולה אינו רצוי). ג. לא ציינתי זאת, אך גם היחס להשכלה ולפילוספיה נחשב לגורם משמעותי. ד. להלן המבוא בערך "דתיים לאומיים": 'דתיים-לאומיים הוא שם כולל לקבוצה בחברה הישראלית, הרואה ערך מרכזי בשמירת ההלכה והמסורת היהודית, ובמקביל תומכת בציונות ובהשתלבות אקטיבית בחברה הכללית במדינת ישראל. קבוצה זו היא המשכה של תנועת הציונות הדתית, אשר שורשיה בסוף המאה ה-19. השם ציונים-דתיים משמש עד היום כשם נרדף לכינוי דתיים-לאומיים. בעגה הישראלית קרויים לעתים הדתיים לאומיים בשם "סרוגים" או בני "הכיפות הסרוגות", בשל סוג הכיפה המאפיין את רוב חבריה. הקבוצה השמרנית יותר בציבור זה מכונה "חרדים לאומיים" (או "תורניים לאומיים"), ומאופיינת בהסתייגות יחסית כלפי המודרנה והחברה הכללית ובתפיסת עולם לאומית, בדרך כלל ימנית.'. לעניות דעתי, הרב ערוסי עונה על פסקה זו. לסיכום: שלוש השבועות- רלוונטי, בניין המקדש- רלוונטי, אתחתלא דגאולה- רלוונטי. וודאי שלא כל המאפיינים חופפים בצורה מושלמת, אך בהחלט ניתן לומר כי רב העונה על רובם הוא ציוני-דתי, ורב שלא- חרדי. [[משתמש:Tanihen1|Tanihen1]] - [[שיחת משתמש:Tanihen1|שיחה]] 21:22, 5 במאי 2016 (IDT)