הלגיון הערבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
אנדי א. (שיחה | תרומות)
שורה 15:
[[קובץ:Mandelbaum Gate Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מפגש בין שוטרים ישראלים לליגיונר ירדני על "[[הקו העירוני]]" בירושלים. 1950 לערך]]
 
הלגיון הערבי היה הצבא הערבי הטוב ביותר ב[[מלחמת העצמאות]] ([[1949]]-[[1947]]). הלגיון התערב במלחמה עוד לפני הפלישה הכלל ערבית במאי [[1948]], ולחם לטובת ערביי [[ארץ ישראל]]. הלגיון חסם את הדרך לירושלים באזור [[לטרון]] (בו החזיקו עד ל[[מלחמת ששת הימים]]) ואגב כך חידש את המצור על [[ירושלים]] היהודית. ב-[[12 במאי]] תקף את [[גוש עציון]] וביתרהו לשניים, עד לכניעת כל ישובי הגוש כעבור יומיים. לאחר [[הכרזת המדינה]] כבש הלגיון את [[מזרח ירושלים]] ואת [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות|הרובע היהודי]] שבתוכו, שבה את לוחמיו, חולל בו הרס רב כולל פיצוץ [[בית כנסת החורבה]] וגרש את תושביו היהודים למערב העיר שבשליטת ישראל. ניסיונותיו של הלגיון לפרוץ לשכונות היהודיות במערבה של ירושלים נבלמו בקרב על [[מנזר נוטרדם#אכסניית נוטרדאם דה פרנס (Notre-Dame de France), כיום נוטרדאם דה ז'רוזלם|מנזר נוטרדם]].
 
מפקד הלגיון, גלב, תיאר בספר זיכרונותיו מ-1957 את שיירת הפלישה לארץ ישראל ב-14 במאי 1948: "ב[[עמאן]] ובכל כפר לאורך הדרך התקהלו אנשים, הריעו ומחאו כפיים בהתלהבות בחלוף כל יחידה על פניהם. הגגות השטוחים והחלונות מלאו נשים וילדים, שצווחותיהם וסלסוליהם גרונותיהם גברו על שאון כלי הרכב...החיילים עלצו כחוגגים...רבים מכלי הרכב עוטרו בענפי הרדוף ירוקים, פורחים בוורוד...המחזה נראה כתהלוכת קרנבל יותר מאשר כשיירת צבא ההולך למלחמה".{{הערה|בני מוריס, '''הדרך לירושלים''', פרק חמישי: הפלישה, עמ' 158.}}
שורה 21:
לאחר כיבוש [[לוד]] ו[[רמלה]] וגירוש תושביהם ביולי 1948, נשטפו הגדה המערבית ועבר הירדן בגל הפגנות נגד הלגיון, גלב והבריטים. חיילי הלגיון נרגמו ברחובות [[רמאללה]] וכונו "בוגדים" ו"גרועים מיהודים". גלב סיפר שבכפרים בהם עבר ירקו עליו וקראו לו בוגד.{{הערה|בני מוריס, '''הדרך לירושלים''', פרק חמישי: הפלישה, עמ' 185-184.}}
 
עד [[מלחמת ששת הימים]] שלט הלגיון בשטחי [[יהודה ושומרון]].
יחידות הלגיון החזיקו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] וחוללו הרס רב ברובע היהודי. הלגיון שלט במה שנודע מאוחר יותר בתור [[הגדה המערבית]].
 
בשנת [[1956]] פוטר גלב, והפיקוד העליון הועבר לידי קצינים ירדנים, מה שסימל שלב נוסף בדרך להשלמת עצמאותה של ירדן. באותה תקופה הגדיל [[חוסיין, מלך ירדן|המלך חוסיין]] את מספר החיילים בלגיון ושלח צעירים ירדנים ללמוד באקדמיות צבאיות בבריטניה. ב-[[1969]] שונה שמו של הלגיון הערבי ל"[[הכוחות המזוינים של ירדן|כוחות המזוינים של ירדן]]".