טעות במצב דברים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
בפסיקה הישראלית מובאת '''פרשת עסלה''' אשר עוסקת בטעות במצב הדברים. יש לציין כי המקרה נדון לפני חקיקת חוק העונשין.
'''פרשת עסלה''' דנה במקרה בו גברת עסלה סברה כי היא נמצאת בסכנה לחייה כאשר ראתה אדם מנסה להיכנס לביתה בשעת לילה מאוחרת דרך החלון ודימתה שזהו פורץ המבקש לאונסה, לכן ירתה אל עבר האדם והרגהו. כאשר נפל מחלון ביתה, הבחינה כי מדובר בבעלה אשר ניסה להיכנס אל ביתם מהחלון מאחר והדלת הייתה נעולה. למרות שגב' עסלה ירתה והרגה אדם אשר לא סיכן את חייה ופעלה כשהיא לא הייתה נתונה במצב של סכנת חיים ולא נזקקה להגנה עצמית, לפי הסייג טעות במצב דברים, גברת עסלה לא תישא באחריות פלילית (ס' 34 יח רבתי). כבוד השופט זילברג בפסק הדין מציין כי: "לא כל טעות כנה והגיונית בעובדות מצילה את הנאשם, אלא אך ורק טעות מסוג זה, המתייחסת לעובדות המהוות את יסוד העבירה"{{הערה|
==תיקון 39 לחוק העונשין==
תיקון 39 לחוק העונשין, נכנס לתוקף בשנת 1995 וחל על פרקים א-ה בחוק החדש (מטרת התיקון הייתה לבסס את נסיון השחרור מהמשפט האנגלי על מערכת המשפט הישראלית דרך חקיקה דאונטולוגית ולא חקיקה תועלתנית). בפרק ג': עיקרים באחריות פלילית, ס' 17 לחוק, קדם התיקון נקבע כי טעות בעובדה: "העושה מעשה או מחדל בהנחה כנה וסבירה, אך מוטעית, בדבר מצב דברים – אינו נושא עליהם באחריות גדולה מזו שהיה נושא בה אילו מצב הדברים היה לאמיתו כפי שהניח, והוא כשאין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת". כלומר הס' הנחה שלא נטיל אחריות פלילית והיה בו ניסוח שאינו קיים בס' 34 יח רבתי וזו הדרישה שהטעות תהיה סבירה. כיום לאחר התיקון הדרישה של הסבירות לא קיימת, שכן הינה מיותרת. טעות במצב דברים זו טעות בעובדה.
| |||