היי-טק – הבדלי גרסאות

מאז שנות ה-90 התפתחו בעולם מרכזי היי-טק, מקומות בהם נוצרו תנאים מסוימים שפיתו חברות היי-טק לפתוח מפעלים וסניפים בהם. הגורמים לכך משתנים ממקום למקום: ב[[הודו]] (שבה מתרכזת תעשיית ההיי-טק באזור ה[[עיר]] [[בנגלור]]) וב[[מלזיה]] זהו כוח האדם הזול, ב[[אירלנד]] - הטבות מס משמעותיות לחברות אשר סייעו להתפתחות התחום, ובישראל - למרות כוח האדם היקר - המקוריות המחשבתית והתעוזה העסקית. ב[[ארצות הברית]] נחשב "[[עמק הסיליקון]]" שב[[קליפורניה]] למרכז תעשיית ההיי-טק, וחשיבותו בינלאומית; שם המקום הפך סמל לתעשיית ההיי-טק (כך, למשל: "בבנגלור נמצא 'עמק הסיליקון' של הודו"). הסיליקון שבשם המקום מתייחס ל[[צורן (יסוד)|צורן]], ה[[יסוד כימי|יסוד הכימי]] ממנו מייצרים טרנזיסטורים, אבני הבסיס של שבבי האלקטרוניקה. תעשיית ההיי-טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור [[תל אביב]] ו[[גוש דן]], אך היא משתרעת עד [[חיפה]] בצפון, ו[[ירושלים]] ו[[באר שבע]] בדרום. אזור זה זכה לכינוי [[סיליקון ואדי]].

 

 

נכון למאי 2012, כרבע מהחברות הנסחרות ב{{ה|בורסה לניירות ערך בתל אביב}} הן חברות היי-טק (141 מתוך 563) אך הן מהוות רק כ-12% (18 מיליארד דולר) מסך שווי החברות. מנתונים אלה הבורסה מוציאה את שלוש חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב שאומנם נופלות תחת ההגדרה של "טכנולוגיה מתקדמת", אך בשל גודלן הלא פרופורציונלי של כ-30% מסך השווי בבורסה (בעיקר חברת [[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]]) הן נכללות בקטגוריה נפרדת. חברות ההייטק הנסחרות בתל אביב מתחלקות כדלקמן:{{הערה|1=קובי אברמוב, [http://youtu.be/DHSIEvEM4fM הנפקה בבורסה - צעד ראשון בדרך אל "גלגל התנופה"], 21/06/2012, בערוץ CFO TV}}