הבדלים בין גרסאות בדף "גארי פרנציון"

נוספו 33 בתים ,  לפני 4 שנים
בשנת 1990 הקים, יחד עם אנה אי צ'רלטון (לימים אשתו) את "המרכז לזכויות המשפטיות של בעלי חיים" באוניברסיטת ראטגרס, בו ניתנה לסטודנטים הזדמנות להתמודד עם טענות משפטיות בתחום זה. במאמר ב[[ניו יורק טיימס]] משנת 1995 דווח כי המרכז מטפל ב-200 פניות בשבוע, וכי מחצית התביעות נדחות בגלל "גישתו המחמירה לנושא שחרור בעלי חיים" של פרנציון. המרכז נסגר בשנת 2000.
 
==תאורייתו בנושאי זכויות בעלי החיים==
 
===מעמדם הרכושני של בעלי חיים===
תאורייתו בנושאי זכויות בעלי החיים
בספרו "בעלי חיים, רכוש וחוק" (1995) פרנציון טוען כי חוקי [[רווחת בעלי החייםחיים]] אינם מספקים להם רמת הגנה משמעותית התואמת לזכויותיהם. הוא מנתח את החוקים לטיוללטיפול "הומני" בבעלי חיים ומסיק כי רובם נועדו להגן עליהם כרכוש של האדם. לבעלי החיים יש ערך זהה לסחורה, והאינטרסים שלהם אינם נחשבים בשום קנה מידה מוסרי[[פילוסופיה של המוסר|מוסר]]י. כתוצאה מכך, למרות שיש חוקים שכביכול מגנים עליהם, פרנציון טוען כי אנו מטפלים בבעלי חיים באופן שהיה נחשב לעינוייםל[[עינויים]] אםאילו בני אדם היו מטופלים כך. לדבריו, בני האדם מכירים בזכויות בעלי החיים רק כאשר יש בה תועלת כלכלית לבעליהם.
 
מעמדם===השוואת הרכושניזכויות שלבעלי חיים לרווחת בעלי חיים===
בספרו "גשם ללא רעם: האידיאולוגיה של התנועה לזכויות בעלי חיים" (1996) פרנציון טוען כי ישנם הבדלים תיאורטיים ומעשיים משמעותיים בין [[זכויות בעלי החייםחיים]], הדורשים אי-ניצול, לבין [[רווחת בעלי חיים]], המבקשת להסדיר את הניצול ולהפכו למתחשב יותר. פרנציון טוען כי ההבדל התיאורטי בין שתי גישות אלה הוא ברור. גישת [[התנועה לשחרור בעלי חיים]] אינה מצדיקה שום שימוש בבעלי חיים, ואילו גישת הרווחה גורסת כי שימוש בבעלי חיים הוא מוצדק ויש להסדירונותר רק להסדיר את נושא הטיפול בהם.
 
בספרו "בעלי חיים, רכוש וחוק" (1995) פרנציון טוען כי חוקי רווחת בעלי החיים אינם מספקים להם רמת הגנה משמעותית התואמת לזכויותיהם. הוא מנתח את החוקים לטיול "הומני" בבעלי חיים ומסיק כי רובם נועדו להגן עליהם כרכוש של האדם. לבעלי החיים יש ערך זהה לסחורה, והאינטרסים שלהם אינם נחשבים בשום קנה מידה מוסרי. כתוצאה מכך, למרות שיש חוקים שכביכול מגנים עליהם, פרנציון טוען כי אנו מטפלים בבעלי חיים באופן שהיה נחשב לעינויים אם בני אדם היו מטופלים כך. לדבריו, בני האדם מכירים בזכויות בעלי החיים רק כאשר יש בה תועלת כלכלית לבעליהם.
 
השוואת זכויות בעלי חיים לרווחת בעלי חיים
 
ערך ראשי: התנועה לשחרור בעלי חיים
 
בספרו "גשם ללא רעם: האידיאולוגיה של התנועה לזכויות בעלי חיים" (1996) פרנציון טוען כי ישנם הבדלים תיאורטיים ומעשיים משמעותיים בין זכויות בעלי החיים, הדורשים אי-ניצול, לבין רווחת בעלי חיים, המבקשת להסדיר את הניצול ולהפכו למתחשב יותר. פרנציון טוען כי ההבדל התיאורטי בין שתי גישות אלה הוא ברור. גישת התנועה לשחרור בעלי חיים אינה מצדיקה שום שימוש בבעלי חיים, ואילו גישת הרווחה גורסת כי שימוש בבעלי חיים הוא מוצדק ויש להסדיר רק את נושא הטיפול בהם.
 
לדבריו, תקנות הרווחה לרוב מסדירות את נושא הטיפול בבעלי חיים בדומה לטיפול בסחורה בעלת ערך כלכלי, דבר הגורם לציבור הרחב להרגיש בנוח עם התפיסה לפיה בעלי החיים הם רכוש המיועד לניצול, ואף מגדיל את צריכת המזון מן החי.
 
עיקרון מרכזי בתפיסה של פרנציון הוא שהשינוי החשוב ביותר הנדרש לשחרור בעלי החיים הוא המעבר ההדרגתי לטבעונותל[[טבעונות]].
 
חישה אצל בעלי חיים
 
חישה===תחושתיות אצל בעלי חיים===
בהקדמתו לספר "זכויות בעלי-חיים: הילד שלך או הכלב?" (2000) פרנציון מתבסס על הפילוסופיה של המוסר וכותב שעל מנת לשחרר את בעלי החיים לא נדרש מהם כל מאפיין קוגניטיבי מעבר להיותם חלק מהקהילה המוסרית, הזכאים מראש לזכות הבסיסית שלא להיות רכוש של בני אדם. הוא דוחה את העמדה המקנה זכויות לבעלי חיים רק אם הם בעלי מאפיינים קוגניטיביים הדומים לבני אדם, כמו מודעות עצמיות או שימוש בשפה. למסקנה זו הגיע פרנציון תוך שימוש בעיקרון "שיקול שוויון האינטרסים" (Equal consideration of interests), עיקרון מוסרי לפיו ההצדקה המוסרית למעשה מסוים צריכה לקחת בחשבון את כל האינטרסים הכרוכים בפעולה, ולהעניק לכל האינטרסים הללו משקל שווה.