יירוט אווירי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 53:
 
===בחיל האוויר הישראלי===
[[חיל האוויר הישראלי]] הסתמך על יירוט מכוון כיכולת הגנתית במשך כל ההיסטוריה שלו החל משנות ה-1950 המוקדמות. עומק אסטרטגי קטן משמעותו שאמנם כל השטח האווירי של [[מדינת שראלישראל]] ניתן לכסות במספר קטן יחסית של סוללות מכ"ם לגילוי וזיהוי אבל גם זמני ההתראה מרחק ומהירות היירוט צריכים להיות הרבה יותר צרים שכן מטוס שחודר לשמי ישראל תוך דקות ספורות ימצא את עצמו מול מרכזי אוכלוסין, תעשייה או בטחון. עם זאת מערך הבקרה של חיל האוויר הקפיד להכווין את מטוסי היירוט לעמדת יתרון על המטרה ונתנו את היתרון הראשוני בקרב.
 
לדוגמה, ב[[מלחמת ששת הימים]] הושגו רוב הפלות המיגים על ידי מטוסי [[מיראז' 3|מיראז']] של חיל האוויר הישראלי בעזרת יירוט שכוון בידי בקרים, שהצליחו לכוון את המיראז'ים אל מאחורי מטוסי האויב ובכך נתנו להם יתרון משמעותי.{{הערה|1=Mirage III vs MiG-21, Shlomo Aloni, עמודים 37, 38.}}