יירוט אווירי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 25:
בראשית התעופה הצבאית במלחמת העולם הראשונה התגוננות מפני מטוסים או ספינות אוויר תוקפות הייתה אפשרית בעיקר על ידי תותחני נ"מ או סיורים מתמשכים של מטוסי קרב מכיוון שמטוסי יירוט דורשים התראה מוקדמת בשביל שהם יוכלו להמריא לטפס לגובה ולהגיע לאזור של המטרה. מחסור באמצעים יעילים להתראה מוקדמת משמעותה שהמפציצים היו יכולים להפציץ באין מפריע. מטוסי ההפצצה באותה תקופה גם החזיקו ביתרונות של גובה ומהירות על פני מטוסי הקרב, מה שחיזק את הסברה לאחר מלחמת העולם הראשונה שהמפציץ תמיד יחדור.
בתום המלחמה כוחות אוויריים הצדיקו את הדרישה שלהם להפוך לחילות עצמאיים בעיקר על ידי משימות התקפיות כגון הפצצות אסטרטגיות ולכן משימות כמו הגנה על שמי המערכה נדחקו לצד, עם זאת גבר העיניין בזיהוי כוחות אוויר תוקפים. מתקנים שונים נבנו בשביל לנסות ולזהות את רעש המנועים כאמצעי זיהוי והתרעה עיקריים.
===מלחמת העולם השנייה===
| |||