בניין הטכניון הישן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:חיפה: מבנים באמצעות HotCat |
Netanel488 (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 27:
* יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים, אותם נאסר עליהם ללמוד במקומות רבים במזרח אירופה
* יותר יהודים ירצו [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] לארץ ישראל.
בשנת [[1908]] פנה נתן בבקשת סיוע ל[[דוד ויסוצקי]], בנו של [[זאב קלונימוס ויסוצקי]] שהיה ממנהיגי [[חובבי ציון]], ומייסד חברת "[[תה ויסוצקי]]". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 [[רובל]] להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. [[אחד העם]], שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי היהודי של המוסד.
שורה 57 ⟵ 55:
בניין בית הספר התיכון הושלם באביב [[1913]]. המבנה הראשי של הטכניקום הושלם ברובו באותה שנה. המטרה הייתה שבתחילת אפריל [[1914]] יוכל המוסד להתחיל לפעול.
היה צורך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שלא ניתן להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, וצריך היה לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים. המכשול העיקרי לגיוס הכספים היה [[מלחמת השפות]] שהעמידה את הטכניון בליבה של מחלוקת גדולה, שלבסוף הוכרעה לטובת העברית. פתרון בעיית השפה לא פתר את בעיית התקציב, שהחמירה. ב-[[17 ביולי]] 1914 התנהלה הישיבה האחרונה של הדירקטוריון בברלין. בין השותפים בהנהלת המוסד פרצו ויכוחים פנימיים בנושא, עד שחברת עזרה הציעה למכור את הטכניקום במכירה פומבית. מטרתה הסמויה של "עזרה", שהייתה בעלת החוב העיקרית של הטכניקום, הייתה לקנות את המקום בעצמה כדי שלא יפריעו לה עוד בניהולו.
כעבור שבועיים פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. הדבר איפשר לחברת עזרה, שמושבה בגרמניה ושהייתה בת ברית לטורקים, לקנות את הטכניקום כפי שתכננה, מכיוון שהמתחרים שלה לקניית המוסד היו מ[[מדינות ההסכמה]] שנלחמו בטורקיה. ב-[[15 במרץ]] [[1915]] נמכרו במכירה פומבית נכסי "אגודת הטכניקום", וחברת עזרה רכשה לעצמה את הקרקע והבניינים תמורת 225,000 [[מארק גרמני|מרק]].
| |||