אנצאר – הבדלי גרסאות

'''אל-אנצאר''' (ב[[ערבית]]: '''الانصار'''; מילולית: העוזרים/תומכים) הוא מונח [[אסלאם|איסלאמי]] המייצג במקור את תושבי [[אל-מדינה|ית'רב]] (כיום אל-מדינה) המוסלמים שסייעו לעדת מאמיניו של [[מוחמד]] לאחר [[הג'רה|הגירתם]] מ[[מכה]] בשנת [[622]]. מרבית האנצאר נמנו עם שני שבטים: האוס והח'זרג', ויחד עם ה[[מוהאג'רון|מהאג'רון]] (ראשוני המאמינים המהגרים ממכה) הם מהווים את [[אלצחאבה|הצחאבה]], קבוצת רעי מוחמד המהווים מקור לתחיקה משפטית ומודל לחיקוי למוסלמים. האנצאר זכורים באדיקותם ובאומץ לבם ובין הבולטים שבהם היו מעת' בן ג'בל וסעד בן עבידה.

לאחר מות מוחמד הפך המונח אנצאר לכינוי כללי ליחידות ה[[צבא]] הערביות שפלשו לאזורים הסובבים את [[חצי האי ערב]]. האנצאר כבשו את [[האימפריה הסאסאנית]] והכו נמרצות את [[האימפריה הביזנטית]]. בהדרגה התיישבו חיילות המצב במחנות צבא שהפכו ברבות השנים לערים כמו [[קהיר]], [[בצרה]], [[כופה]] ואחרות. האנצאר היו חמושים ב[[כידון|כידונים]], [[רומח|רמחים]], [[חרב|חרבות]], [[חץ וקשת|קשתות]] ו[[חיל פרשים|רכובים]] על [[סוס הבית|סוסים]] שהקנו להם יכולות תמרון וניידות גבוהות. האנצאר שימשו לעתים גם כ[[חיל רגלים]]. הם היוו את סוג היחידה העיקרית בצבא ה[[ח'ליפה|ח'ליפות]] עד ל{{ה|מאה ה-9}}, עת הוחלפו בידי חיילים-[[עבדות|עבדים]] זרים המכונים ע'למאן או [[ממלוכים]].

[[קטגוריה: אסלאם]]