קורפורציה – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=מעמד חברתי}}

 

מקור המילה "קורפורציה" במילה ה[[לטינית]] corpus, שפירושה "גוף". ב[[ימי הביניים]] ב[[אירופה]] שימש המושג קורפורציה לתיאור גופים משפטיים בעלי [[חוק]]ים, [[מנהג]]ים ו[[מערכת משפט|מערכות משפט]] משל עצמם שהתבדלו האחד מהשני והיו נבדלים מחצר השליט וממנגנונו. היו מסמכים משפטיים שהגדירו במדויק את מעמדה של כל קבוצה דתית, אתנית וחברתית בהסדר הקורפורטיבי. כל קורפורציה קיבלה מה[[פאודליזם|פיאודל]] המתאים סמכויות שלטוניות, סמכויות גביית מיסים וסמכויות שיפוט כלפי חבריה.

 

 

 

הכנסייה במובנה הרחב הייתה קורפורציה, ומבין החזקות שבהן. כל הכמרים והנזירים היו בעלי זכויות מוגדות מתוקף מעמדם הדתי ולכנסייה היו סמכויות שיפוט כלפיהם. בזכות הסכם ה[[פאקס דאי]] היו אנשי קורפורציית הדת מוגנים מפני גזילת רכושם או חייהם.

במשטר הקורפורציוני ה[[קהילה יהודית|קהילה היהודית]] הייתה קורפורציה בפני עצמה. הקהילות היהודיות קיבלו כתבי זכויות שהקנו להם זכות לעסוק לפרנסתם בתחומים מוגדרים, בעיקר [[הלוואה בריבית|הלוואות בריבית]], משכונות וסחר בחפצים משומשים. ניתנה לקהילה סמכות גביית מסים, הוגדרה אוטונומיה שיפוטית פנימית והוגדר גובה וסוג המסים שעל הקהילה לשלם לשליט בתמורה לזכויות אלו.

 

 

שרידי גישה קורפורציונית ניתן לראות ב[[לשכת עורכי הדין בישראל]] המסמיכה את [[עורך דין|עורכי הדין]] ובעלת סמכויות שיפוט עבורם או לשכת רואי החשבון וכן (בהיפוך) אצל [[דיפלומט]]ים שהמדינה המארחת אותם מנועה מלשפוט אותם היות שיש להם מעמד משפטי קורפורציוני ייחודי.