ההתפרצות המינואית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרקים |
משפט פתיח מינימלי |
||
שורה 1:
{{לערוך}}
'''ההתפרצות המינואית''' הייתה [[התפרצות געשית#התפרצות פליניאנית| התפרצות פליניאנית]] שהתרחשה ב[[תקופת הברונזה]] במאה ה-15 לפנה"ס, באי [[סנטוריני]].
==רקע==
האי תרה, מוכר היום כ[[סנטוריני]], הוא הדרומי שבקבוצת [[האיים הקיקלאדיים]] ומתפרש על שטח של 76 קמ"ר, כאשר מדרום ומערב משתרע [[הים האגאי]]. במאה ה – 15 לפסה"נ התרחשה באי תרה אחת מהתפרצויות הר הגעש ההרסניות ביותר ב- 10,000 השנים האחרונות.{{הערה|צבי רון ונפתלי גולדשלגר, פרקים בעיצוב נופי כדור הארץ: השפעת פעילות הכוחות החיצוניים (מכון מופ"ת,2013) עמ' 246.}} אי זה הוא מושא לחקירה, בשל השפעתן של תופעות הטבע, שהתרחשו בו על מהלך ההיסטוריה והתרבויות באזורו. חקירתו עשויה להביא למציאת תשובות רבות על חידות, הקיימות בנוגע להיעלמותן של ציביליזציות גדולות במעבר מתקופת-הברונזה לתקופת-הברזל. הגדולה מביניהם היא שקיעתה של [[התרבות המינואית]].{{הערה|יהודה קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 2. }}
שורה 11:
המיוחד שהיה בקלדרה זו,שקרקעיתה הייתה כ- 400 מ' מתחת לפני הים, היות שהיא נוצרה באי, ובבת אחת השתפכו כ- 25 מיליארד מ"ק מים אל תוך החלל. כתוצאה מכך, צלעות הר הגעש התמוטטו בקטעים שונים והאי הגעשי התפרק למספר איים קטנים, המקיפים את הקלדרה. איים אלה מוכרים לנו היום בתור איי סנטוריני. {{הערה|קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 3}}
החלק שנותר מהאי כוסה שכבת אפר עמוקה, האפר הוולקאני נישא ברוח למרחק של עד כ- 1200 ק"מ, וכתוצאה מכך שררה אפלה כבדה למשך זמן מה באזורי ההתפרצות.
==השפעותיה של ההתפוצצות המינואית==
| |||