הבדלים בין גרסאות בדף "ההתפרצות המינואית"

'''ההתפרצות המינואית''' הייתה [[התפרצות געשית#התפרצות פליניאנית| התפרצות פליניאנית]] שהתרחשה באי [[סנטוריני]], ב[[תקופת הברונזה]] במאה ה-15 לפנה"ס.
==רקע==
האי תרה, מוכרהמוכר היום כ[[סנטוריני]], הוא הדרומי שבקבוצת [[האיים הקיקלאדיים]] ומתפרש על שטח של 76 קמ"ר, כאשר מדרום ומערב משתרע [[הים האגאי]]. במאה ה-15 לפהלפנה"ס התרחשה באי תרה אחת מהתפרצויותמ[[התפרצות געשית|התפרצויות הר הגעש]] ההרסניות ביותר ב-10,000 השנים האחרונות.{{הערה|צבי רון ונפתלי גולדשלגר, פרקים בעיצוב נופי כדור הארץ: השפעת פעילות הכוחות החיצוניים (מכון מופ"ת,2013) עמ' 246.}} אי זה הוא מושא לחקירה, בשל השפעתן של תופעות הטבע, שהתרחשו בו על מהלך ההיסטוריה והתרבויות באזורו. חקירתו עשויה להביא למציאת תשובות רבות על חידות, הקיימות בנוגע להיעלמותן של ציביליזציות גדולות במעבר מתקופת-הברונזה לתקופת-הברזל. הגדולה מביניהם היא שקיעתה של [[התרבות המינואית]].{{הערה|יהודה קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 2. }}
 
==ההתפרצות==
[[קובץ:010607-0930-17 - Nea Kameni - Krater.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מכתשים וולקניים בסנטוריני]]
בעבר הלך וצמח באי [[הר- געש]] חרוטי, שקוטר בסיסו בגובה פני הים היה כ-12 ק"מ וגובהו כ-1500-700 מ'. במאה ה-15 לפהלפהנ"ס התרחשה התפוצצותו הוולקאנית האדירה שנוצרה, כפי הנראה, על ידי התחממות והצטברות של גזים, שיצרו לחץ רב, עד שהרסו את המכסה המוצק שסגר עליהם.{{הערה|יהודה קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 3.}}
בן רגע הפך כל החומר הגעשי לפירורים של אש, אפר -וולקני ומאגמהו[[מאגמה]]. התפרצות של חומרים אלה תוך כדי ההתפוצצויות ריסקו ופוררו את הר הגעש, ויחד עם חלקים גדולים מההר עצמו נפלטו לאוויר בפטריית פיצוץ ענקית שהתנשאה לגובה של כ-36 קילומטר.{{הערה|רון וגולדשלגר, פרקים בעיצוב נופי כדור הארץ: השפעת פעילות הכוחות החיצוניים, עמ' 246.}}
ההתפרצות האדירה וההתרוקנות מנפח כל כך רב של חומר הביאה באחת לקריסתו של ההר, מה שיצר חלל ענק במרכזו של הר הגעש, חללים מסוג זה מכונים [[קלדרה]]. המיוחד שהיה בקלדרה זו, שקרקעיתה הייתה כ- 400 מ' מתחת לפני הים, היות שהיא נוצרה באי, ובבת אחת השתפכו כ- 25 מיליארד מ"ק מים אל תוך החלל. כתוצאה מכך, צלעות הר הגעש התמוטטו בקטעים שונים והאי הגעשי התפרק למספר איים קטנים, המקיפים את הקלדרה. איים אלה מוכרים לנו היום בתור איי סנטוריני. {{הערה|קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 3}}
החלק שנותר מהאי כוסה שכבת אפר עמוקה, האפר הוולקאני נישא ברוח למרחק של עד כ- 1200 ק"מ, וכתוצאה מכך שררה אפלה כבדה למשך זמן מה באזורי ההתפרצות.