סדמיצ'י קג'יאוקה – הבדלי גרסאות

ב-[[11 בדצמבר]] [[1941]] נשלח קג'יאוקה אל האי [[וייק (אי)|וייק]], שבו היה בסיס [[ארצות הברית|אמריקאי]]. לרשות קג'יאוקה עמדו ה[[סיירת קלה|סיירות הקלות]] "יוּבּארי", "טֶנריוּ" ו"טאטסוטה;" ה[[משחתת|משחתות]] "יאוי," "מוטסוקי," "קיסראגי," "הָיַאטֶה," "אויטֶה" ו"אסנאגי;" שתי ספינות פטרול (משחתות שהוסבו [[אד הוק]]) ושתי נושאות גייסות שנשאו 450 חיילים מ[[כוח הנחיתה הימי המיוחד]]. קג'יאוקה סבר שישנם באי 1,000 נחתים אמריקאים,{{הערה|שם=פרט 117}} ואף על פי שמאוחר יותר טען שציפה להתנגדות קשה, חוקרים מודרניים סוברים שהוא פעל בחובבנות ורשלנות.{{הערה|שם=פרט 117|בראיין פרט, '''עד הסוף המר: סיפורי קרבות מפורסמים נגד כל הסיכויים''', תל אביב: יבנה, 2007. עמ' 117.}} המפקד האמריקאי [[ג'יימס דברו]], שהבחין בספינות, הורה לנצור אש ולפתות את האויב להתקרב. קג'יאוקה שלח את "יוּבּארי" קדימה, בעוד שאר הספינות פתחו באש. כאשר התקרבה יובארי אל טווח 4,000 המטרים של סוללת התותחים האמריקנית, הורה דברו לפתוח באש.{{הערה|שם=פרט 118|בראיין פרט, '''עד הסוף המר: סיפורי קרבות מפורסמים נגד כל הסיכויים''', תל אביב: יבנה, 2007. עמ' 118.}} יובארי ספגה אש כבדה, נפגעה קשה, ונאלצה לסגת. "הָיַאטֶה" בותרה לשניים,{{הערה|שם=פרט 118}} וכעבור שעה נאלץ קג'יאוקה להורות על נסיגה.{{הערה|שם=פרט 119|בראיין פרט, '''עד הסוף המר: סיפורי קרבות מפורסמים נגד כל הסיכויים''', תל אביב: יבנה, 2007. עמ' 119.}} חלק מהספינות כבר החלו בהנחתת חיילים על החוף, כך שהנסיגה הפכה למסורבלת וקשה.{{הערה|שם=פרט 119}} יתרה מכך, כאשר הבחינו האמריקאים שליפנים אין גיבוי של [[נושאת מטוסים]], פתחו בהפצצה אווירית ללא רחמים.{{הערה|שם=פרט 119}}

 

 

קג'יאוקה לקח חלק בעוד קרבות רבים, ביניהם [[הפלישה ללאה-סלמאואה]] ב[[מרץ]] [[1942]]. ו[[קרב ים האלמוגים]], במהלכו פיקד על "כוח הפלישה ל[[פורט מורסבי]]", שכלל את "יובארי" שעברה שיפוצים, וכן כ-11 משחתות. כוח זה הגן על יחידת הפלישה שהכילה 11 נושאות גייסות שעל סיפוניהן 5,500 חיילים, שולות מוקשים, מקשת וספינות עזר נוספות. אולם בפועל הכוח שלו לא לקח חלק בלחימה. הוא מצא את מותו ב-[[12 בספטמבר]] [[1944]], בסביבות האי ה[[סין|סיני]] [[האינאן]], כאשר [[צוללת]] אמריקאית הטביעה את המשחתת "שיקינאמי" שעליה שהה.